פרק 11

17 1 0
                                    

המשאית עצרה פתאום וקייטי לא ידעה אם זה רמזור או שהם הגיעו אבל היא לא חשבה הרבה זמן כי היא שמעה את הדלת של המשאית נפתחת. "יאנג אמר להשאיר כאן את הקמח" אמר הקול המחוספס, "נכון, אתה זוכר מב קרה פעם קודמת" אמר הקול השני. כמה רגעים אחר כך קייטי הרגישה ידיים שלוקחות את השק שלה מהמשאית, "וואו זה באמת כבד יותר מפעם קודמת" אמר הקול המחוספס. "טוב בוא ניסע" אמר הקול העמוק. "נראה לי שבטוח לצאת" אמרה קייטי וכולם יצאו מהשקים, כולם חוץ מבן. "חברה אני דיי צריך עזרה כאן!" צעק בן ואליס עזרה לו. "סגרו אותי יותר חזק מכולם" אמר בן, "או... שאתה יותר חלש מכולם" אמרה אליס ובן גלגל עיניים. "זה לא משנה!" אמר אדם, "אנחנו חייבים למצוא את המנהרה הזאת". "טוב כל מה שיש כאן זה הפתח ביוב הזה!" אמרה אליס. "אלא אם כן..." אמרה קייטי ופתחה את פתח הביוב, "זה הפתח למנהרה" היא סיימה. "וואו את גאונה!" אמר בן וקייטי חייכה. "טוב... מי ראשון?" שאל אדם, "אנחנו בכלל לא יודעים אם זה זה!" אמרה אליס ברצינות, "לא כדי שננסה?" אמר בן, "כאילו, לא כנראה שלא נשרוד אחרי זה אז למה לא לפחות לנסות?" הוא אמר. 'כשהוא אומר את זה ככה זה נשמע הגיוני' חשבה קייטי לעצמה. "אני חושבת ששלחו את כולנו לפה כי לאף אחד לא יהיה איכפת אם נמות" אמרה קייטי, "תפסיקו לדבר ככה אנחנו לא נמות!" קראה אליס. "טוב אז מי ראשון?" "לא אני" אמרה אליס, היא נשמעה מפוחדת. "אני אלך קודם", אמר בן וקפץ פנימה. "זה בטוח" הוא צעק אחרי כמה רגעים מתוך המנהרה. "אני אלך עכשיו" אמר אדם ונכנס גם הוא. "את תכנסי עכשיו?" שאלה קייטי את אליס, "כדאי שאני אהיה אחרונה, אני עם מכשיר הקשר" אמרה אליס. "טוב, בהצלחה" אמרה קייטי והתקרבה למנהרה. "שתדעי שעד שלא תגיעי לא נמשיך" היא אמרה וקצפה. היה מאוד חשוך וזה הרגיש לקייטי כמו מגלשה ממש ממש גרועה. אחרי כמה רגעים שנמשכו נצח רגליה פגעו בקרקע מוצקה ושני האחרים היו שם. "זה נורא" היא אמרה. מיד אחרי זה נשמעה צרחה ואליס נפלה מהמנהרה, התגלגלה על הרצפה, ואדם עזר לה לקום. "כדאי להודיע למורגן הזה שנכנסו לא?" שאל בן, "רעיון טוב" אמרה אליס ו בן לקח את המכשיר קשר אבל... "הוא לא פה!" אמר בן, "הוא בטח נפל כשהתגלשתי" הוא אמר. "טוב, אז אנחנו כרגע לבד" אמרה קייטי.

סודות העתידWhere stories live. Discover now