חמישה ימים מהמסיבה עברו. לא יצא לי עוד להגיע לקפיטריה בימים האלה כי אני וויקי יצאנו לאכול בדיינר, אז עכשיו אני נכנסת לקפיטריה עם ויקי.
אנחנו נכנסות ואני מסתכלת סביבי ורואה את ניק וריאן יושבים באחד השולחנות עם עוד שתי בנות לא רחוק ממנו. ליבי מתחיל לדפוק ואני מושכת את ויקי לעבר המזנון כדי לקחת מגש עם אוכל.
אחרי הנשיקה עם ריאן, לא דיברנו. אין לי את המספר שלו, אני מניחה שגם לא אין אז פשוט חיכיתי להזדמנות שבה אני אפגוש אותו.
אני ממלאה את המגש שלי בסלט ירקות קטן, ציפס ולחמניה, וויקי עושה את אותו הדבר.
אנחנו הולכות לעבר שולחן פנוי הנמצא בקצה הקפיטריה ומתיישבות.
אני נוגסת בלחמניה שלי ומזיזה מבטי לעבר השולחן של ריאן.
ויקי מסתכלת עליי "דיברתם מאז המסיבה?" היא שואלת.
"לא ממש... אין לי את המספר שלו וגם הוא לא ניסה לדבר איתי מאז" אני אומרת
"הוא בטוח יכתוב לך השבוע אחותי" היא אומרת.
"לא נראה לי... אם הוא היה מעוניין הוא היה עושה את זה כבר... חוץ מזה אני לא בטוחה שאני מעוניינת. הייתי די שיכורה" אני אומרת ואנחנו הולכות לשבת בשולחן.
אחרי שיחת חולין שאני וויקי מנהלות במשך ההפסקה, אני מסיימת את האוכל שלי ורואה בטלפון שלי שעוד עשר דקות נגמר ההפסקה.
"יש לי את השיחה הזאת עם המורה לאזרחות והוא ביקש שאני אגיע עכשיו אז אני זזה, נתראה בסיום הלימודים" אנחנו נפרדות ואני יוצאת בזריזות מהקפיטריה.
אני יוצאת מדלת הקפיטריה ולפתע אני שומעת מישהו קורא בשמי.
"מיה" אני שומעת שוב ואני מסתובבת ורואה את ריאן.
"מה קורה?" אני שואלת ומרגישה את הלב שלי דופק.
"לא הרבה" הוא אומר ומכניס את ידיו לכיסי הגינס שלו.
כמה שניות של שקט שבהם הוא נראה לא בנוח.
"אממ רצית להגיד לי משהו?" אני שואלת כשאני רואה שהוא סתם מביט בי לכמה שניות בלי להגיד דבר.
הוא מחייך חיוך קטן "כן, רציתי להגיד שאני מצטער על מה שקרה באותו יום, זה לא היה צריך לקרות"
אני מרגישה מן דקירה קטנה בגופי ואז מתחלחלת בי ההבנה.
"אני פשוט בעקרון די התחלתי לצאת עם מישהי" הוא מוסיף. "זה לא היה צריך לקרות" הוא אומר שוב.
"אז אתה אומר לי שאתה יוצא עם מישהי ופשוט זרמת עם זה שנישקתי אותך?" אני אומרת בטון מזלזל.
"לא ממש הייתה לי הזדמנות לעצור אותך או להסביר לך"
"אתה לא רציני!" אני מרימה את קולי "איך בדיוק לא היה לך הזדמנות להסביר לי? אתה יודע איך אני נראית עכשיו בעיניה?"
הוא מושך כתפיים והוא נראה שאין לו מה להגיד.
"סיפרת לה?"
"עוד לא אבל אני אספר לה" הוא אומר ומוריד את המבט שלו לרצפה.
"טוב" אני אומרת כי אני פשוט לא יודעת עוד מה להגיד.
"אני מצטער" הוא אומר שוב ואני ממשיכה ללכת.
מטומטם.
YOU ARE READING
בחזרה אליו
Romanceאהבת הנעורים של מיה וריאן נגמרה מזמן, אך בשביל מיה זה לא נגמר לגמרי. מאז שריאן ומיה נפרדו, עברו שלוש שנים ועכשיו מיה כמעט בת 22, עובדת במלצרות בבר הנמצא בעיירה הקטנה טורנס שבקליפורניה. מיה מעולם לא חשבה שיגיע יום וריאן ייכנס בדלת המסעדה וישב בשולחן...
