בית הקפה צ'וקולטה - ברצלונה
הוא הביט לצדדים. בפינה המרוחקת ראה את הנער שתיאר לו בריאן. הוא התקרב אליו. פתאום שם לב שהוא מחייך. 'מה הוא רוצה? הוא ממש מטריד'. חשב לעצמו הסוכן. הוא התקדם לעבר השולחן הקטן שבו ישב הנער. על השולחן הייתה קופסא פתוחה ממנה נמשכות מפיות עליהן מצוייר הסמל של בית הקפה: קוביית שוקולד נגוסה. היו שני כיסאות סביב השולחן. באחד ישב הנער. 'השני כנראה מיועד בשבילי', חשב לעצמו. הסוכן התיישב על הכיסא הריק. הטעות הראשונה שלו. הוא הרגיש שהוא מתיישב על משהו. הוא קם והפנה את מבטו לכיסא. הטעות השנייה שלו. הוא ראה עוגה מרוחה עליו. והרגיש משהו פוגע בראשו. כעבור שנייה הרגיש את הכאב החד. הסוכן איבד שיווי משקל , ונפל על הריצפה. לאחר עוד שלוש שניות, איבד גם את הכרתו.
'יופי'. חשב לעצמו רובי. הכל הלך כמתוכנן. הוא ידע שיש מכשיר מעקב על הסוכן. הוא הרים אותו והכניסו לתרמיל הקטן והשחור שלו. הוא יצא מהר ככל יכולתו. אף אחד לא ניסה לעצור אותו. רובי יצא לרחוב הומה אנשים, והלך בהליכה מהירה לכיוון המחסן ממול לבית הקפה, שאותו שכר לפני כיום. אם הכל יקרה כפי שקיווה, הוא הולך לשים קץ לכנופיה של אביו. הוא הדביק את מכשיר המעקב לקיר שמול הכניסה, כך שכל שמי שנכנס יוכל לראותו. הוא הוציא את המחשב הנייד שלו מהתרמיל השחור שלו, והכניס את האות לתוכו. כך שאם מישהו עם אותו אות יתקרב, הוא ידע מזה. יקרה לו בדיוק אותו הדבר שקרה לסוכן הקודם. "אתה עומד לשלם על כל מה שעשית, אבא." מילמל לעצמו.
YOU ARE READING
השראה ברמה אחרת
Mystery / Thriller"אני מצטער. לא הייתה לי ברירה." אמר רובי בחוסר אונים ועצב ניבט מעיניו. ראשו היה מורכן כלפי מטה, וטיפות קטנות נחתו על רצפת השיש מתחתיו. "עכשיו צריך להתמקד בהווה. עוד יש הזדמנות לתקן." השיב השחקן האגדי. רובי הרים את ראשו. פניו היו רטובים מדמעות. עיניו...