"מה אתה עושה כאן? עוד לא החזרתי לך מכתב תשובה!" שאל ליאו בפליאה.
"טוב, אבל עכשיו אני כבר כאן ואני מניח שלא תוכל לסרב. אז מתי מתחחילים?" שאל רובי בהתרגשות.
"אה, תן לי להסתכל ביומן." אמר ליאו בחוסר החלטיות. הוא נכנס הבייתה. "כנס גם אתה!" קרא לעבר רובי.
רובי נכנס אחריו, והתקדם לעבר החדר שאליו ליאו נכנס ותוך כדי התפעל מהתקרה, שהייתה כל כך גבוהה, בערך 5 מטרים! כולה הייתה מעוטרת בקישוטים מסולסלים יפהפים! זה היה מראה מרהיב. גם מהרצפה הוא התלהב נורא. היא הייתה עשויה שיש חלק ומבריק להפליא. לבסוף נכנס אחריו לחדר והביט מסביב: למרות שהתלהב כל כך מהכל במסדרון, עכשיו הגיע לשיא ההתלהבות: בכל אחד מהקירות היו מדפים שמלאו את הקיר בצורה מסודרת וישרה, וכל אחד מהם היה מלא פרסים שבהם זכה ליונל מסי האגדי ולא אחר, לאורך השנים. כל מדף כוסה זגוגית מצוחצחת. החדר היה מדהים!
"וואו..." מלמל רובי בפה פעור, מתרגש יותר מאי פעם. ליאו ניגש לשולחן כתיבה קטן שניצב באמצע החדר. רובי לא הבחין בשולחן לפני כן, הוא התרגש מדי. ליאו חיטט במגירות השולחן והוציא ספר קטן עם כריכה עבה ומעוטרת. הוא פתח את הספר, והתבונן.
"מחר בחמש בבוקר, במגרש האימונים העירוני." אמר ליאו לבסוף.
"אל תדאג, אני אגיע בזמן!" קרא רובי בהתרגשות. "ביי לבנתיים! נתראה מחר!" קרא רובי ויצא מדלת הכניסה.
איזה ילד עקשן...
YOU ARE READING
השראה ברמה אחרת
Mystère / Thriller"אני מצטער. לא הייתה לי ברירה." אמר רובי בחוסר אונים ועצב ניבט מעיניו. ראשו היה מורכן כלפי מטה, וטיפות קטנות נחתו על רצפת השיש מתחתיו. "עכשיו צריך להתמקד בהווה. עוד יש הזדמנות לתקן." השיב השחקן האגדי. רובי הרים את ראשו. פניו היו רטובים מדמעות. עיניו...
