04:30 אחוזת משפחת מסי
ליונל מסי ירד לכיוון החניה. היו לו מלא שאלות: האם הפעם הנער יגיע?, למה הנער הבריז לו, זה לא היה החלום שלו?, אולי הוא בכלל עבד עלי?, אבל הכי חשוב: 'למה אני טורח לבוא גם היום?' זו שאלה שהדהדה בראשו מאז שיצא מהבית.
כשפתח את דלת הכניסה גילה שמולו עומד איש. הוא היה מעט מבוגר. היו לא עיניים שהיו קרובות אחת לשנייה באופן קצת מטריד, והגבות היו די קצרות, שערו היה קהה אם לא שחור לגמרי. הייתה לו חליפת עסקים שחורה עם עניבה כחולה קהה, ונעלי עור יקרות. חיוך היה על פניו
"חיכיתי לך." אמר האיש וחיכו דעה מעט. "מי אתה? ואיפה השומר שהיה אמור לחכות לי כאן?" שאל ליאו. האיש נקש באצבעותיו. כחמישה שומרים שריריים, גדולי גוף, וגבוהי קומה צצו: אחד יצא מאחורי עץ, שניים מתוך שיח ורדים, אחד מהפינה של החצר, ואחד קפץ מעל השער הגבוה. נראה היה שהם אתלטים. השניים שיצאו מהשיח סחבו איתם שומר. השומר דימם מהחזה. ירו בו. בשלב הזה הבין ליאו שלא מדובר באיש מכירות רגיל.
"מה אתה רוצה?" שאל אותו, תוך שניסה להסתיר את נימת הפחד בקולו. " אני?" שאל האיש בתמימות. "אני רוצה שתיתן לי משהו." לפני שליאו הספיק להשחיל מילה, הוא המשיך: "אתה זוכר במקרה מה הסיבה שיצאת בכלל? טוב, אני יודע. הנער ההוא. במקרה יש לך את הכדור שלו?" חלק מהמילים אמר בלעג, וחלק בחמדנות.
"כן. אם זה מה שאתה רוצה, אין בעיה. רק תניח לי." ליאו רכן לתיקו והוציא את הכדור שרצה להעביר לנער. האיש לקח את הכדור, נקש שנית באצבעותיו, והשומרים נסוגו לשני רכבים שחורים גדולים. הוא בעצמו נכנס ללימוזינה ואמר משהו לנהג. המכונית זינקה.
'מוזר... ומפחיד...'הוא החליט שהוא יודע מה לעשות. דבר ראשון לבדוק אם השומר חיי. הוא רכן אליו בזריזות ובדק דופק. כן, אכן חיי. דבר שני: להתקשר לאמבולנס. הוא חייג במהירות למוקד החירום.
דבר שלישי: לפגוש את הנער ולברר מה הוא יודע על כל זה.
YOU ARE READING
השראה ברמה אחרת
Mystery / Thriller"אני מצטער. לא הייתה לי ברירה." אמר רובי בחוסר אונים ועצב ניבט מעיניו. ראשו היה מורכן כלפי מטה, וטיפות קטנות נחתו על רצפת השיש מתחתיו. "עכשיו צריך להתמקד בהווה. עוד יש הזדמנות לתקן." השיב השחקן האגדי. רובי הרים את ראשו. פניו היו רטובים מדמעות. עיניו...
