love❤stay

פרק 11

(אני יודעת שיש כאל שממש חיכו לפרק הזה אבל הייתה סיבה מוצדקת למה לעלות היום
תראו בסוף הפרק)

נקודת מבט היונג'ין:

"רגע. רגע אני בא!" צעקתי לכיוון הדלת
הסתכלתי במראה סידרתי את השיער בפעם האחרונה ופתחתי את הדלת כדי לראות מלאך יפייפה.

"בא תכנס" "האוכל יהיה מוכן עוד כמה דקות" אמרתי בחיוך והתיישבנו על הספה

ווף ווף ווף "איזה חמוד!!!!" פליקס התלהב
"איך קוראים לו?" הוא שאל תוך כדי שקאמי מקפץ עליו

"קורים לו קאמי" אמרה ייג'י
"ואתה בטח פליקס. נכון?" שאלה ריונג'ין
אוי לא מי הגיעו.
פליקס הנהן.

"ילדים בואו לאכול" אמא אמרה בחיוך וחזרה למטבח ולקחה איתה את ייג'י וריונג'ין לסדר את השולחן.

"אלא אחיות שלך?" הוא שאל כששטף ידים
"ייג'י כן וריונג'ין בת דודה. היא באה לבקר אבל בשבילי זה סכנה" "כל פעם שהיא מגיעה היא וייג'י מכינות לי כל מיני מלכודות ומעצבנות אותי סתם בשביל הכיף" הסברתי לו

{אני לא רוצה לפרט מה היה בזמן האוכל זה יותר מדיי מביך בשביל פליקס בגלל 2 הבננות עם נגיעה של אמא של היונג'ין וייג'י}

"מצטער על מקודם , יש להן נטייה לדבר שטויות" אמרתי מובך "זה בסדר אתה לא צריך להתנצל" אמר פליקס "אתה צודק. הן צריכות להתנצל אלך לקרוא להן עכשיו" פתחתי את הדלת "לא צריך היונג'ין אתה סתם עושה מזה סיפור. עזוב אותן. בא נתחיל את הפרויקט זה יותר חשוב" פליקס אמר ידיו תופסות את שרוול החולצה שלי אבל הוא מיד שחרר כשם לב שתפס אותה

סגרתי את הדלת והתיישבתי על המיטה.
פליקס הוציא מחשב וכמה ספרים מהתיק שלו ושם על השולחן.
"מה זה?" שאלתי מצביע על הדברים שעל השולחן
"מחשב וספרים כדי לעבוד על הפרויקט. אל תגיד לי ששכחת!" פליקס אמר
"נכון!! חכה רגע דקה חוזר" אמרתי ויצאתי מהחדר "אמא איפה הנחת את המחשב שלי?"
"בספריה בסלון. אם תצטרכו עזרה אני כאן" אמא אמרה והצביעה על הספריה "תודה" אמרתי נתתי לה נשיקה בלחי וחזרתי למעלה לחדר.

אחרי שעה וחצי:

"נשארו לי רק עוד 11 שאלות. סוף סוף. כמה נשאר לך?" פליקס שאל והתחלתי בכיסא "18" זרקתי את העט על הדפים , זרקתי את עצמי על המיטה והתבכיינתי עד כמה שאני שונא את זה.
פליקס צוחק כשהוא רואה שאני מתבכיין אז המשכתי כי אני אוהב לשמוע אותו צוחק.

אחרי מנוח קצרה המשכנו לעבוד על הפרויקט ומשום מה החלק שלי בפרויקט קצת יותר קשה וארוך "חבל שזאת לא עבודה של 3 ואז סונגמין היה איתנו בקבוצה והיינו מסיימים מהר יותר" נאנחתי פליקס הסתובב להוריד את הראש. מבט עצוב עלה על פניו.
"לא , לא לזה התכוונתי. סליחה פליקס לא התכוונתי לזה ככה. אני מצטער" קמתי והתיישבתי לידו על הריצפה.