love❤stay

פרק 5

השעה 12:00 השמיים כחולים השמש זורחת לה בשמיים. אנשים הולכים וחוזרים ובניהם סונגמין.

צ'אנגבין ניקה את השולחן שבדיוק סיימו לאכול בו ובמקום להסתכל על השולחן הוא לא הוריד את העיניים מהחלון דרכו הוא רואה את סונגמין חוצה את הכביש ומתקדם לכיוון המסעדה.

כשנכנס פנימה הוא הלך לאחד העובדים ואמר לו משהו שלא יכולתי לשמוע בגלל המרחק והדיבורים של האנשים סביבי. העובד סימן לו לבוא איתו והם לכו לחדר של הבוס?!?! 'מה יש לסונגמין לעשות שם?' חשב לעצמו צ'אנגבין "טוב נשאל אותו אח"כ " אמרתי לעצמי בשקט וחזרתי לעבוד.

לאחר כ- 10 דקות הייתה לי הפסקה בשביל לשתות ולאכול משהו. ואז דבר שלא ציפיתי בכלל שיקרה קרה. הבוס ניגש אלי עם סונגמין מאחוריו ואמר לי "צ'אנגבין תכיר קוראים לו סונגמין. הוא מתחיל לעבוד כאן היום ואני צריך שתעזור לו ותסביר לו הכל הוא יעבוד בתור מלצר ולכן אני צריך את העזרה שלך. " הנהנתי עם ראשי "טוב אני צריך ללכת לטפל בכמה דברים אז בהצלחה" אמר הבוס וטפח לסונגמין על הכתפיים.

"היי" הוא אמר במבוכה "למה לא אמרת לי שאתה בה לעבוד כאן?" שאלתי אותו "רציתי להפתיע אותך" "בהחלט הפתעת אותי" שנינו צחקנו "טוב בוא אני איכר לך את המקום". תוך כדי שהם הולכים והוא מסביר לו כל מה שהוא צריך לדעת "תגיד ... אתה עסוק ביום ראשון?" שאל סונגמין "לא למה?" "סתם פשוט אני ועוד 2 חברים רוצים ללכת למועדון ואנחנו מחפשים מישהו שיעזור לי להשגיח עליהם כי ששתיהם שותים הם בעיתיים. בבקשה תגיד שאתה יכול לבוא איתנו" התחנן סונגמין עם פרצוף הכלבלב שלו. צ'אנגבין לא יכל להגיד לו לא אז הוא הסכים וסונגמין היה מאושר עד השמיים.

נקודת מבט סונגמין:

סונגמין סיים את יום העבודה שלו וחזר הבייתה עייף הוא התקלח והלך לשכב בספה הוא רצה להגיב להודעות שחבריו שלחו לו אבל שיחה מאייני הפריעה לו " אה קרציה. מה אתה רוצה?" שאל סונגמין באדישות "פעם הבאה שתקרא לי ככה אתה תקבל מכות. אתה ה'רציה היחידה בחבורה. טוב אנחנו צריכים להיפגש יש כמה דברים חשובים שאנחנו צריכים לדבר עליהם. מתי אתה יכול?" שאל איני"אני יכול עכשיו ואפשר אצלי אם אתם רוצים" אמר סונגמין "טוב אז נהיה אצלך עוד בערך 10 דקות. ביי" אמר אייני "אוקי ביי". 

סונגמין ניתק את השיחה ועצם עיניים הוא לא הספיק להירדם והם כבר הגיעו. 

הוא קם לפתוח להם את הדלת הם נכנסו ומיקמו ת עצמם על הספה כל אחד בצורה שנוחה לו. "אני צריך לספר לכם משהו. היום התחלתי לעבוד אבל רק בחופשים וגם לא כל הזמן. וגם מצאתי מישהו שיבוא איתנו ביום ראשון ואולי הוא יביא גם את חבר שלו" אמר סונגמין "יופי. ואייני סליחה שאתה לא יכול לבוא איתנו" אמר היונג'ין "זה בסדר גם ככה אני לא אוהב מועדונים אני שונא שהכל צפוף ואין מקום לזוז" אמר אייני "כן וגם אם באנג צ'אן הזה שלך יגלה שהלכת למועדון והיית עם מישהו אחר אז הוא קצת יכעס.אתה לא חושב?" לחש היונג'ין לאייני "כן. מה אתם לא מספרים לנו?" שאל סונגמין "שום דבר" שיקר אייני "ברצינות אייני אני מכיר אותך מספיק טוב בשביל לדעת מתי אתה  משקר. אני לא האן או פליקס או היונג'ין  שאתה יכול  לעבוד עליהם והם לא ירגישו בכך" אמר סונגמין "סליחה" לחש לו היונג'ין "זה בסדר. טוב אני אספר לכם. אתם זוכרים במקרה את המסעדה שהיינו בה שבוע שעבר. אז המלצר שבא לשולחן שלנו סוג שיש לי קראש עליו" אמר אייני "אני ידעתי שיש לך משהו איתו. אבל איך אתה יודע בוודאות שאתה דלוק עליו וזה לא סתם איזו תחושה מוזרה?" שאל סונגמין "לא יודע איך להסביר את זה אבל מהפעם הראשונה שראיתי אותו עד ליום שהוא טס הרגשתי מוזר אבל ברגע שהוא עלה למטוס הרגשתי עוד יותר מוזר ואז הבנתי שיש לי קראש עליו. ועכשיו אני מתגעגע אליו קצת." אמר אייני "היי איך זה שאתם תמיד יודעים על מי כל אחד מדבר? למה אני לא יודע על מי מדובר אייני סיפר לי אבל אין לי מושג על מי הוא מדבר. אני דורש לראות תמונה עכשיו" אמר היונג'ין ואייני אראה לו תמונה שלו.