ליל הטבח של משפחת ג'רסון -chapter 16

7 0 0
                                    


שנת 1960

תאריך: 15 בנובמבר 1960

מאז המעבר של משפחת ג'רסון עברו כמעט 6 חודשים , ב6 החודשים האחרונים שום דבר לא קרה , משפחת ג'רסון חייה חיים רגילים , ההורים עבדו והילדים שהו בגנים ובבתי הספר.

בלילה אחד החליט ארנולד ג'רסון לפתוח את הדלת המסתורית שמצא בנו ביום המעבר לבית החדש. 

אך הוא חשש ממה שמסתתר מאחורייה , הוא לא דיבר או ציין לבעל הבית לגבי הדלת , בעל הבית היה נראה איש גס רוח ועצבני. כל פעם שהיה עושה את ביקוריו כל חודשיים היה נוזף במר ג'רסון.

מר ג'רסון התקדם לעבר הדלת בפחד כשהגיע סובב את הידית והחל לדחוף את הדלת באיטיות. כאשר הדלת נפתחה. התגלה למול עיניו חדר שנראה כמו משרד חשוב. כנראה הבעלים השתמשו בו כמשרד חשב לעצמו. הוא התקדם לעבר השולחן כשם לב לקופסא שמונחת על אמצע השולחן מרוב סקרנות הוא פתח את הקופסא ומצא בה ספר , ספר מאובק שכנראה שכב שם כבר כמה עשרות שנים. כריכת הספר הייתה מלאה באבק ולא ניתן היה לראות בכלל אותה. כאשר מר ג'רסון סילק את האבק מהכריכה 

" ' ספר הסודות והפלאים' איזה שם מצחיק לספר נכון? מעניין מה כתוב בתוכו" אמר לעצמו.

" ' כל האשר קורא את ספר זה מתחילתו ועד סופו יזכה מתנת חיים , אריכות חיים וחוכמה ' נשמע ממש כמו ספר ילדים" צחק , אך לפתע שם לב כי הספר נסגר לעצמו. הוא זרק את הספר והחל להתרחק ממנו , הוא היה יכול לשמוע קולות מהדהדים מכיוון הספר , לחישות קצרות , הוא התקדם בחזרה על מנת לשמוע .

" כל המזזזלזל בססספר דדדיננוו רעעע" הפעם הלחישה נשמעה ברורה יותר.

" מה לעזעזל" מלמל , הוא זרק שנית את הספר והחל להתקדם לעבר דלת החדר , כאשר יצא טרק את הדלת בחוזקה וחזר לחדר השינה.

" איפה היית? הילדים חיפשו אותך" שאלה אשתו לינדה בכעס.

" את זוכרת את הדלת הזאת שמארק מצא ביום שהגענו לפה?"

" כן , אתה אמרת לי שאתה לא תתקרב אלייה , אמרת שבעל הבית לא שוחח איתך עליו אז אין לך סיבה להתקרב לשם"

" הייתי כלכך סקרן , לינדה , הדלת היא היחידה מכל הדלתות שהיה עלייה מנעול , ישנה סיבה טובה ללמה היה עלייה מנעול , היא כנראה שמרה או עדיין שומרת על משהו חשוב".

" נכנסת לחדר?? מה מצאת שם??" שאלה לינדה בסקרנות.

" ממה שאני ראיתי זה נראה כמו משרד קטן , את יודעת חדר עבודה כזה , היה שם שולחן וספה , על השולחן הייתה מונחת קופסה כזאת שאת לא תקני בשוק, היה שם ספר , רק ספר , למה שמישהו ישים בקופסא כה גדולה רק ספר אחד".

" כנראה הספר הזה מיוחד" אמרה לינדה בלחש.

" הוא היה מאובק , על הכריכה היה כתוב ספר הסודות והפלאים , חשבתי שזה סתם את יודעת ספר לילדים , פתחתי אותו בעמוד הראשון והיה כתוב עליו שכל מי שקורא את כל הספר יזכה לחיים נצחיים וחוכמה. לא האמנתי לזה , זרקתי אותו."

מר ג'רסון החליש את קולו , הרי הוא אינו רצה שבניו ישמעו את כל מה שהתרחש.

" הוא החל לדבר , לינדה , הספר הזה המקולל החל לדבר , הוא אמר לי שכל מי שמזלזל בספר דינו למות , אני לא חושב שאוכל לישון היום"

" אל תיקח את זה קשה , אתה סתם מאמין לכל דבר , אתה באמת מאמין לפיסת נייר??" 

" אני לא יודע באמת לינדה" 

באותו הלילה לא הצליח להירדם ארנולד בכלל , שני בניו ואשתו כבר היו בחלום השני כשהוא עדיין חושב על כל מה שהתרחש בחדר. 

לפתע שמע דפיקות בדלת.

" מי בא לבית שלנו בשעה כזאת"  אמר לעצמו

הוא הביט בשעון , השעה היא 01:00. 

ארנולד ירד במדרגות לכיוון הדלת.

" מי שם??" שאל.

לא קיבל מענה , הוא ניסה כמה פעמיים ועדיין הקול מאחוריי הדלת לא השיב. הוא נכנע והחליט לפתוח את הדלת.

כשפתח את הדלת , עמדה שם דמות , דמות עם מסכה מוזרה , כולה הייתה עם בגדים שחורים. 

" אני חושב שטעית , אדוני , היום זה לא האלווין , החג כבר עבר"

בלי שום הזהרה מוקדם הוא הרגיש את זה , הרגיש כאב חד בבטנו כשפנה להסתכל למטה לבדוק את המקור לכאב ראה את היד של הדמות עם חפץ חד אשר נמצא עמוק בבטנו של ארנולד.

" למה??" הספיק להגיד ולפני שנפל על הרצפה.

הדמות שבמסכה הוציאה את הסכין מבטנו של ארנולד והחלה לגשש ברחבי הבית , עד שהגיעה לחדר הילדים בו ישנו ג'יימי ומארק , הוא הבחין בשני הילדים והתקרב אליהם. בחדר הילדים נשמעו צעקות חזקות , צעקות של כאב וייסורים. לינדה רצה מהר לבדוק מאין מגיע הקול. כשהגיעה ראתה את זה , היא ראתה את שניי ילדייה מדממים למוות כשדמות עומדת ליידם. לינדה החלה להכות את הדמות אך לדמות נמאס כבר והיא רצחה גם אותה. גופות המשפחה נותרו במקומם כבר 8 חודשים. עד שאחד מהשכנים שחי ליד האחוזה בא להתלונן על זה שלא שמו כבר המון זמן ממשפחת ג'רסון , המשטרה הגיעה למקום ומצאה את הגופות ,אך רק גופה אחת הייתה חסרה , גופתו של מארק.

בחזרה לשנת 1995

ועד היום גופתו נותרה כנעדרת.

House Of Terror- The Massacre* הסיפור נכתב בעבריתWhere stories live. Discover now