קיילי
קרני שמש בצבצו מבין התריסים וסינוורו אותי לחלוטין. פקחתי את עיניי בזהירות שיתרגלו לאור. אני שוכבת בין לוק לבין תומאס שעוטף אותי בזרועותיו.
ורק אז נזכרתי בכל אירועי אמש. אני נזכרת בדרך בה תומאס גזל ממני את כל האוויר ואיך חקר את כל פי עם לשונו מבלי לפספס סנטימטר אחד. לעזאזל. וואו. אני לא יודעת מה אני מרגישה אבל זה טוב! כל כך!
האמת שיש עניין אחד שממש מציק לי, כבר ביום הראשון שלי כאן תומאס הראה כלפיי חיבה בלתי מוסברת, כך גם בשאר הימים הראשונים.
אני לא חושבת שאנחנו מכירים מספיק בשביל להתנשק אך עשינו זאת וזה היה מדהים.
נאנחתי כשנזכרתי שאני צריכה לקום ללימודים. חמקתי בזהירות מבין זרועותיו של תומאס, מנסה לא להעיר אותו. השמלה מאתמול נשארה עליי ונעלי העקב היו זרוקות על יד המיטה.
נעלתי את נעליי והבחנתי בנראותי במראה בחדרו של תומאס. הזדעזעתי, המסקרה שלי מרוחה מתחת לעיניי וכך גם שאר האיפור, הקוקו ההדוק שלי מזמן כבר לא הדוק וקווצות שיער יוצאים ממנו. פיזרתי את שיערי ואספתי אותו שוב לקוקו מרושל.
נכנסתי לשירותים בחדרו ושטפתי את פניי, לא אוכל להסתובב במסדרונות כשאני נראת כמו המיץ של הזבל.
יישרתי את שמלתי וצעדתי מחוץ לשירותים. התבוננתי בשני הגברים שכרגע ישנים כפיות על מיטה צרה, לעזאזל זה דורש תמונה. איפה הפלאפון שלי באמת?
סרקתי את החדר בנסיון לאתר את הפלאפון שלי ואכן מצאתי אותו על השולחן הקטן בצד החדר. לקחתי את הפלאפון וצילמתי כמה תמונות של הזוג המיוחד.
לאחר מכן התקדמתי אל תומאס והנחתי נשיקה קצרה על מצחו.
יצאתי מחדרו של תומאס וסגרתי אחריי את הדלת, יצאתי מאיזור מגורי הצוות והמשכתי במסדרון לכיוון חדרי.
נכנסתי לחדרי וראיתי שמיה עוד ישנה. אם יש משהו אחד שאני טובה בו זה להעיר אנשים, לפעמים גם לא בעדינות.
צעדתי לשירותים בחדר ולקחתי דלי ריק שמשום מה נמצא שם. מילאתי אותו עד החצי במים קרים מהברז והתקדמתי אל עבר מיטתה של מיה. לעזאזל זה כבד.
נעמדתי מעל מיה ושפכתי את כל תכולת הדלי, עיניה נפקחו במהירות וכל בגדיה רטובים, גם שיערה ופניה. פרצתי בצחוק מתגלגל בעוד היא מזעיפה לעברי פנים, ״גברת מילר! את כל-כך הולכת לשלם על זה!״ צעקה.
היא זינקה במהירות מהמיטה והתקדמה לעברי כשהיא נוטפת יוצרת שביל מים מאחוריה. היא חטפה מידי את הדלי ורצה לשירותים, רצתי אחריה וראיתי שהיא ממלאה את הדלי מחדש. נסוגתי במהירות, רצה לקצה השני של החדר.
היא יוצאת מהשירותים כשבידה דלי מלא מים ומתקדמת לכיווני בצעדים מהירים. פאק, לא כבד לה?
YOU ARE READING
מכיר אותך
ChickLit״קיבינימט קיילי, אני לא הפאקינג אויב שלך, לעזאזל.״ נהם ונעץ את אגרופו בקיר ליד ראשי. נבהלתי מעוצמת המכה וניסיתי לזוז אך הוא לא איפשר לי. ״אל תיגע בי. אני לא יכולה לסמוך עלייך.״ אמרתי בקול שלא עלה על לחישה. דחפתי אותו ממני והתרחקתי. ״אני אגרום לך לסמ...
