*קלאנק!
*(איך אתם הייתם כותבים את הרעש של החרב? הראשון שיענה לי בתגובות על זה, האימרה שלו תירשם, ויקבל גם תיוג! תודה רבה. בקיצור):
*קלאנק!
החרב של ניקו פגעה עוד פעם בזרועה של המפלצת.
רואררררר! שאגה המפלצת בזעם. היא הניפה את שתי זרועותיה באוויר, וחבטה באדמה. ניקו התגלגל מאזור הסכנה בזריזות ומיומנות. הוא רץ מסביב למפלצת עד שהגיע לגבה. הוא זרק את חרבו בכל כוחו. היא ננעצה בכוח במחרק לא קטן מהצוואר.
רואררררר! שאגה שוב המפלצת, הפעם בכאב. היא ניסתה להגיע בזרועותיה לגבה, איפה שננעצה החרב, ללא הצלחה. הסחת הדעת המושלמת!
'סוף סוף הזדמנות!' חשב ניקו. פתאום, ראה לפתע דוכן שמוכר נשקים במרחק של כעשרים מטרים. הוא רץ לעברו מהר ככל האפשר ולקח משם חרב. לפתע הבזיק במוחו רעיון. יחד עם החרב הוא לקח שני גרזנים. כשחזר למפלצת, ראה שהיא עדיין לא נפטרה ממטרדה. הוא רץ מסביבה שוב עד שהגיע אל מול פניה. רק מלמטה. הוא תקע את שני הגרזנים, כל אחד ברגל אחרת. המפלצת שוב זעקה בכאב. הפעם יחד עם זעקותיה, היא גם כשלה לאחור, ונפלה. עכשיו ניקו טיפס על בטנה של המפלצת, כזו שוכבת ללא כל סימן חיים. ניקו הרים את החרב, ותקע אותה בחזה של המפלצת. המפלצת נאנקה בפעם האחרונה, (לא רוצה להגיד התפגרה) והשתתקה.
לאט לאט, אחרי שלא נשמעו יותר קולות לחימה, התחילו תושבי הכפר לצאת מהבתים. לפתע כולם החלו להריע לניקו, אשר עדיין עמד על גופה של המפלצת לשעבר.
'הנקמה בוצעה.' חשב ניקו לעצמו וחיוך חצי גאה, חצי עצוב עלה על פניו. אחרי הכל, לאבד קרוב משפחה זה לא קל. והיה לו ניסיון רב מדי בזה.
YOU ARE READING
החרב והשרביט
Aventuraגרסה חדשה לספר 'השרביט והחרב'. (אני יודע, רק הפכתי את השם, לא היה לי שם טוב יותר). מקווה שתהנו!
