Sour Revenge/ נקמה חמוצה

פורולוג

נ.מ - אלכסנדר.

אני צופה באש אוכלת את קצה הסיגריה הלבנה. ראשי כואב מחמשת השוטים האחרונים ששתיתי בחצי שעה האחרונה. ראשי מסוחרר ואני מקלל בליבי את חברי הטוב, קלאן, שנטש אותי לטובת איזו כוסית עם תחת אש.

"היי," קול צרוד מגיע לאוזניי ואני מרים את עיניי, וואו אני פורש על פניי את החיוך הכי תמים ומפתה שיש לי. על אף ראייתי המטושטשת אני בבירור רואה את זה. את היופי שבו, הוא גבוה, לפחות מטר שמונים, שיערו שחור וזיפים מעתרים את סנטרו, על זרועתיו יש קעקועים שכרגע אני לא מסוגל לראות אותם בבירור אך הם נראים מגרים.

"מה נער יפה כמוך עושה כאן לבד?" ידו מלטפת את שיערי הארוך והשחור לשניה ולוקח לי את הסיגר מהפה, "אה.. אני גם שואל את אותה שאלה" אני מעביר את ידי על זרועו החסונה, מעפעף בריסיי לכיוונו. "רוצה לארח לי קצת חברה?" ידי עולה אל צווארו והסיגר נופל מידו כשהוא מצמיד אותי לקיר בנשיקה להוטה.

אני מוצץ את שפתו העליונה בתאווה, ידיו אוחזות במותניי, מצמידות אותן למפשעותו, ידיי עולות לצווארו, אוחזות בו בחוזקה. "רוצה לקחת חדר?" גיחוך נפלט מפי כשאני מתנתק ולפני שהוא עונה לי אני מעביר את אחת מידיו על מפשעתי, "בבקשה?"

***

"גברים בעלי זין קטן צריכים ללכת עם שלט ולעדכן אותי בזה!" אני מתעצבן ולוגם מהקפה החם שלי, "למה אני תמיד נופל על כאלו?" אני נאנח ושומע את קל מגחך מהצד, "מה? אתה ברחת לי וכנראה נהנת מאיזה כוס נחמד וצמוד, אבל אני? אני נשארתי לבד עם גבר שמטעה אנשים עם המראה שלו!" הוא מגלגל את עיניו, "תפסיק לדבר כאילו זה סוף העולם." הוא מבקש ולוקח ביס מעוגת הגזר שלו, "כי זה סוף העולם! ותפסיק לאכול את החרא הזה!" אני מרגיש את עצביי מפעפעים בגופי, "היי, זה לא חרא."  הוא מטה את מזלגו לכיווני, "זה גן עדן." הפעם אני הוא זה שמגלגל את עיניו, "לארנבים, חמור." צליל של הודעה נכנסת בוקע מהטלפון שלי ואני נאנח, "ניק?" אני מהנהן, "הוא רוצה שאני אטוס בחזרה לרוסיה לסוף השבוע." אני נושך את פנים הלחי שלי, "תיסע, זה יכול להיות נחמד." הוא ממשיך לכרסם את העוגה המבחילה שלו, "ברוסיה אמור להיות המון בחורים שווים, לא?" 

"כן, אבל אחי הגדול גם שם, והוא ממש נגד סטוצים." בפעם האחרונה שהוא תפס אותי שוכב עם גבר זר הוא נתן לי הטפת מוסר שאורכה כאורך גלות. "אבל אתה גיי." קל מציין כאילו זה עוזר למשהו ואני מושך בכתפיי, "הוא נמצא בזוגיות כבר שש שנים, לך תבין אותו." אני לוגם את הטיפות האחרונות של הקפה, "בנוסף, זה לא שאני לא מנסה זוגיות, יודע כמה בני זוג היה לי בחצי שנה האחרונה? יותר מעשר" הוא עוזב את מזלגו ואומר, "אז תפסיק להחליף בני זוג כמו גרביים." הוא אומר את זה כאילו זה מובן מאליו. 

אני מזעיף את פניי כשאחי הגדול מתקשר אליי, "חכה שניה." אני עונה ומחכה שידבר. "סאשה מתלוננת שהיא בקושי רואה אותך." הוא אומר בחוסר סבלנות, "והיא צודקת. הפעם האחרונה שהגעת הביתה הייתה לפני חצי שנה בערך." אני לוקח נשימה עמוקה לפני שאני עונה.