קמתי בבוקר ושטפתי את הפנים. לזעזעל אני שונאת בוקר. ציחצחתי שיניים ובידיוק הטלפון צילצל. פאק.
"הלו?" התנשמתי, שמעתי את קולה של "חברה שלי" אני לא סובלת אותה, היא תמיד מרכלת עלי מאחורי הגב, קוראים לה שי והיא בת 21. "ממממ?" לא יכלתי לדבר כי אני מצחצחת שיניים. "היוש מאל, קיצר מאל, יש מסיבת יום הולדת לחבר שלי בבריכה." היא שונאת את השם שלי. "אוקיי" אין לי מה לומר, שתהנה?! אוי היא רוצה להזמין אותי. בבקשה לא. בבקשה לא. "תבואי גם מאל?" שאלה שי. לפני שהספקתי להתנגד ישר הוסיפה. "יופי מאל, מאל אני אחכה לך בכניסה לבריכה בשעה 9:00 כך שלא תיהיה לבד, טוב מאל? ביי." וניתקה.
שיט לזעזעל, חוץ מזה שאני הולכת למסיבת יום הולדת למשהו שאני לא מכירה, השעה היא 8:50 ויש לי רק 10 דקות!
סירקתי את שיערי, הוא בצבע דבש, שמתי קצת סומק בלחיים וטיפה באף. העיניים שלי בצבע כחול, תמיד אומרים לי שהעיניים שלי יפות, ואני לא מבינה למה. כל הצבעים יפים. את העיניים קיבלתי מאבא שלי.... אני לא רוצה להיזכר בו. לא עכשיו.
לבשתי ביקיני בצבע שחור ואדום, החלק העליון היה שחור והתחתון היה אדום. הוא חשף המון, ולפי דעתי הוא לא אשאיר הרבה לדמיון. הוא ישב עלי פצצה עם הגוף החטוב והשזוף שלי. לא אכלתי כמה ימים בשביל גוף כזה. צילמתי תמונה מול המראה, ככה:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ש
מתי מעל הבגד ים טופ לבן וחצאית בצבע סגול בייבי. לקחתי תיק צד קטן בצבע שמנת, שמתי בתיק טלפון, קרם הגנה וזהו נראלי. פיזרתי את השיער החלק שלי ויצאתי בריצה והגעתי בזמן, פיייי מזל.
"היוש, מאל." שמעתי קול מוכר מאחורי. הסתובבתי וראיתי את שי. היא נראת שווה ויפה, הלוואי והייתי נראת ככה. היא שמה ביקיני בצבע לבן ותיק קטן צד בצבע שמנת. שי בלונדינית עם עיניים כחולות. השיער שלה היה אסוף עם קליפס לבן. פאק היא יפה.
"היי" עניתי מיד. "טוב, מאל, בואי ניכנס כבר!" היא הרימה את קולה בסוף, קצת נבהלתי אבל שתקתי והלכתי אחריה. הבריכה היתה גדולה ומסביבה היו כיסאות שיזוף ובלונים שחורים קשורים אליהם. "אז למי יש יום הולדת?" שאלתי את שי. "למשהו במאפיה..." ענתה שי רגועה. "מה?! מאפיה?!" הפסקתי ללכת, וניסיתי לסדר את נישמתי. "כן, מאל, תרגיעי, לא יעשו לך כלום, את איתי" ענתה שי.
אני מפחדת מהמאפיה וממך כלבה! רציתי לענות לה כך. היא לקחה את ידי, משכה אותי, והמשכנו ללכת. היו לי כל כך הרבה שאלות אבל שתקתי.
"שימי את התיק פה, מאל, ותורידי את הבגדים." פקדה שי. ואני כמו כלב הקשבתי לה ועשיתי כרצונה. היא סרקה אותי בביקיני ובגופי. "ממממ, יפה דווקא... הבגד ים, ואת?" אמרה בסקרנות. "עצה שלי, מאל, אל תאכלי כלום במסיבה ואז את תיהיי יותר יפה." אמרה בחיוך. "אני לא מאמינה שאת ככה מביכה אותי." מלמלה. "רציני, מאל, אל תאכלי." "אני לטובתך, אני עוזרת לך." לא אמרתי דבר. לא עניתי לה. רק שמתי את ידיי על ביטני והסתרתי קצת. אולי היא באמת צודקת? החלטתי להקשיב לה.
הסתכלתי לצד השני של הבריכה וראיתי חבורת גברים, בטח מהמאפיה. סובבתי מיד את ראשי, התחלתי לרעוד. הסתכלתי שוב לעברם, נשים רוקדות מולם. אני ממש לא הולכת לרקוד להם. הלכתי לכיסא שזוף ושם התיישבתי. הייתי לבד. אחרי שעה שי הגיעה והכריחה אותי לבוא איתה לבריכות שבפנים.
אני, שי ועוד 3 בנות שאני לא מכירה היינו היחידות שם ועוד כמה גברים הצטרפו. המתחם של הבריכה המחוממת היה בפנים, היה די חשוך וזה אמור להיות רגוע אבל אני רק עוד יותר פחדתי. "בואו נתחלק לזוגות!" משהי צעקה. כולם הקשיבו לה והתרחקו.
פתאום זוג ידיים משך אותי לאחור. "אל תבהלי ממני." אמר הנהנתי "בואי איתי." רעדתי מפחד ולא רציתי לחשוב על מה הוא יעשה לי אם לא אסכים לבוא איתו. שמעתי שמשהו אמר "לא" למאפיונר והוא הרג אותו. רק מהמחשבות האלה רעדתי.
הוא הוביל אותנו לבריכה גדולה די חשוכה, היינו רק שנינו. פתאום ללא התראה, זוג ידיים דחפו את גבי ונפלתי לתוך המים החמים.
שיט, פאק, אני לא יודעת לשחות!!!! ניסיתי להעלות למעלה אבל לא הצלחתי. נשארתי חסרת נשימה ועייני נעצמו.
היוש! אני מקווה שאהבתם את הפרק הזה!💗 תכתבו לי מה דעתכם, זה חשוב לי ואני רוצה לדעת. אם יהיה יותר מ10 כוכבים אני אעלה פרק 2 (פרק הבא תיהיה נקודת מבט של קרטר)
