האובססיה שלו - His obsession

קרטר - פרק 2

"זוזי." פקדתי לאישה שרקדה מולי. היא הסתירה לי את האישה היפה שיושבת כבר כמעט שעה על כיסא השיזוף.
פאק. עומד לי בגללה.

השיער שלה בצבע דבש והוא פזור. היא לא שמה לב אלי אבל מאז שראיתי אותה עם שי החברה הבלונדינית שלה נכנסות, העיניים שלי לא ירדו ממנה.
כן, אני מכיר את שי הבלונדינית. היא חברה של אחי. היא חרא של בן אדם, תמיד שהיא בבית שלנו היא מתלוננת ואני בחדר שלי מנסה לא לשמוע כי עוד תלונה אחת ממנה אני אתחרפן.

לאן הן הולכות? שי הבלונדה לקחה את ידה והלכו לתוך המתחם, בפנים, לבריכה המחוממת.
כל מי שהולך בפנים רוצה להזדיין.
אני רוצה אותה ואף אחד לא יגע בה. התחלתי לצעוד אחריהן.

לזעזעל הגעתי באיחור. הם התחלקו כבר לזוגות והאישה שלי נעלמה.
אני צועד מהר ומחפש אותה. בינגו.

היא עם דייגו, הוא גם איתי במאפיה. מרחוק ראיתי את שיערו בצבע שחור אסוף בקוקו מאחור.
פאק הוא דחף אותה למים, בן זונה. התחלתי לצעוד מהר יותר וצעקצי לעברו.
"בן זונה!" שאגתי
"מה? היא האישה שלך?" נבהל דייגו.
"היא הולכת להיות." עניתי בכעס.

הסתכלתי לעבר הבריכה וראיתי שהיא עדיין במים, משפריצה לכיונים.
רגע, רגע, לא לא לא, לא יכול להיות היא לא יודעת לשחות. פאק!
קפצתי קפיצת ראש, צללתי ומצאתי אותה.

מהר מאוד הוצאתי אותה מהמים והנחתי אותה על הרצפה.
"פאק!" החלק העליון של הבגד ים נפל! לזעזעל היא חשפה לי את השידיים הלוהטים שלה. אני גמור. הזין שלי פועם והוא משתוקק כבר לצאת ולהיכנס כבר לחור שלה.
"דייגו! שלא תעז להתסכל ותלך למצוא את החלק העליון של הביקיני!" צעקתי לו, הוא עשה כרצוני וקפץ למים לחפש את הביקיני
"לזעזעל בן זונה. תקרא לרופא, אני עוד שנייה מת!"
היא התחילה להשתעל והוציאה מים מפיה, היא נושמת. הכל בסדר.
"את בסדר?" שאלתי אותה בדאגה.

היא נראת פאקינג טוב. פאק היא נראת כל כך רטובה, הזין שלי פועם ואני עוד שנייה אתחרפן מהיופי הזה.

"כן...כן, נראה לי" ענתה בבלבול. היא שמה לב שהיא בלי החלק העליון ומיד הסתירה את השידיים עם ידה.
"אוי פאק! אל תסתכל!" צרחה. הסתובבתי במהירות, דייגו מסר לי את הבגד ים ואני מסרתי לה.
"אני שונאת את הפאקינג חיים שלי." מלמלה.
"הכל בסדר עכשיו...אתם יכולים להסתובב" אמרה ושנינו הסתובבנו חזרה אליה.
"את לא יודעת לשחות?" שאל דייגו. הכל בגלל המזדיין הזה!
"לא.. אני מצטערת" ענתה והשפילה את מבטה. "על מה את מצטערת?" שאלתי ומיד הוספתי "אין לך על מה."

חייכתי אליה חיוך קטן והיא החזירה לי.

מיד התיישבה וכיסתה את בטנה. היא מתביישת? כן כן כנראה.

סימנתי לדייגו לצאת וכך הוא עשה. ומיד שאלתי אותה. "איך קוראים לך?"
היא הרימה את מבטה וענתה לי. "מאל."
"אוקיי, את באה איתי עכשיו." פקדתי.
צעדנו יחד, ידייה הסתירו את הבטנה. לזעזעל מה יש לה?!
"לאן הולכים?" שאלה מאל בחשש.
"לבית שלי." עניתי.
"לא לא לא, אני מצטערת אבל אנ.." עצרתי אותה באמצע המשפט.
"את לא רוצה להגיד לא למאפיונר, נכון?" הטריק הזה תמיד עובד.
"ל...לא אנ...אני מצ..מצטערת." היא התחילה לרעוד. בחיי זה תמיד עובד.
"אתה לא אמרת לי איך קוראים לך.."
"קרטר קפונה." עניתי.
היא נבהלה, התחילה לרעוד יותר חזק. עיינה החלו לדמוע, והיא כיסתה את פניה עם ידה.
"אני לא אפגע בך" אמרתי
נסענו בלימוזינה והגענו לאחוזה שלי.
"וואו" מלמלה מאל כשנכנסנו לאחוזה.
"אני אראה לך את החדר שלך" אמרתי לה, החזתי בידה וצעדנו לחדרה החדש.
"אוקיי, יש פה חוקים ואם לא תקשיבי יהיו השלכות." והוספתי "את לא יכולה לצאת מהאחוזה הזאת, את לא יכולה לברוח ואת תעשי כל מה שאני מבקש. מובן?"
"כ...כמה זמן אני א...אשאר כאן?" שאלה בפחד.
"לנצח, מתוק" אמרתי וסגרתי את הדלת
חזרתי לחדרי, התקלחתי והלכתי לטלפון שלי לעשות שיחת טלפון. "מתאו, תשיג לי כל מידע אפשרי על מאל גילברט."
מתאו היה אחי ורציתי לדעת עליה פאקינג כל דבר.

פתחתי את האפליקציה שיש בטלפון שלי שקוראים לה "מצלמות הבטחה" וחיפשתי את מאל. בינגו.
פאק. היא לבשה טופ לבן וחצאית בצבע סגול בייבי. היא יושבת על המיטה, מחבקת את רגליה ובוכה.
אני לא יכול לראות אותה ככה, ואני גם לא יכול להתנהג כמו אובססיבי להסתכל עליה דרך מצלמות הבטחה לזעזעל!

החלטתי שאני אקח אותה איתי למועדון, שתהנה שם ואני איהיה ואשגיח עליה. "סלרינה!" אני קורא למנקה שתגיד למאל שאנחנו יוצאים למועדון כי אני לא יכול לראות אותה בוכה. זה פאקינג כואב לי. "איך אפשר לעזור?" שאלה סלרינה. "תגידי לאישה שלי להתארגן כי אנחנו יוצאים למועדון" והוספתי "יש לה 5 דקות לצאת." סלרינה הנהנה והלכה במהירות להודיע זאת למאל.

אני מחכה לה למטה, שמתי חליפה ושעון יוקרתי שעלה לי רק 10 מיליון, יש לי יותר יקרים.
מתאו ושי חיכו איתי גם. אני לא מבין איך אח שלי- מתאו יוצא עם אישה כזאת.
"אני אלך לעזור לה" מלמלה שי והלכה לחדרה, אחרי 5 שניות שי חזרה ומאל מאחוריה.
היא לבשה את אותם בגדים?! מטומטם למה לא קנית לה בגדים! לזעזעל היא עדיין נראת טוב,
שיערה החלק והרטוב בניחוח וניל, גלש על גבה והגיע עד למותנה. אני מת עליה.
היא השפילה את מבטה, כנראה היא התביישה, ומהר אמרה "אני מוכנה... סליחה שחיכיתם לי."
"הכל בסדר נסיכה" אמרתי ואני מרוצה מעצמי שקראתי לה נסיכה.

נסענו בלימוזינה והגענו למועדון. הוא במקרה המועדון שלי ושל אחי מתאו.
"זה המועדון שלך?" שאלה מאל בסקרנות, היא הסתכלה עלי אז כנראה היא שואלת אותי.
"כן נסיכה, שלי ושל מתאו." היא כמו סם, היא ממכרת.

נכנסו למועדון, שי ומאל מיהרו ללכת לבר, אני ומתאו עמדנו בצד והסתכלנו.
הן הלכו לבר וביקשו 5 כוסות קטנות של יין, כמובן שהן קיבלו והחלו לשתות.
נזכרנו שיש לי ולמתאו יש פגישה חשובה עכשיו, אסור לפספס אז קראנו ל10 חיילים שיהיו מסביב למועדון, ועוד 5 מאבטחים ליידן כדי לשמור עליהן. אף אחד לא שם לב, וגם אם כן, זה לא מזיז לי.
"אם משהו יקרה למאל אני אהרוג כל אחד ואחד מכם." איימתי והלכתי לפגישה.
אני ומתאו נכנסו לפגישה ואני מקווה שהן לא עושות שם צרות.

הפגישה הסתיימה, אני ומתאו מחפשים אותן, ללא הצלחה.
"איפה הן חתיכת מזדיין?!" שאלתי את המאבטח.

היוש! אני מקווה שאהבתם את הפרק הזה!💗
תכתבו לי מה דעתכם, זה חשוב לי ואני רוצה לדעת.
אם יהיה יותר מ20 כוכבים אני אעלה פרק 3
איזה נקודת מבט תרצו לפרק הבא?
(985 מילים)