כישרון.
איזה מילה, כל כך הרבה משמעיות.
״אתה כל כך כישרוני״ ״יש לה כישרון מלידה״ ״אתה בטח מאוד כישרוני במיטה״ ״תראי לי את הכישרון שלך״.
לי כמו שזה נראה...אין כישרון.
אני לא יודעת לשיר, הריקוד שלי לא מי יודע מה, אני משחקת סבבה, הרמת ציור שלי של ילד בכיתה א׳, ואני לא שייקספיר.
אני לא רצה הכי מהר, אני לא הכי חכמה, אני לא מיוחדת.
אין לי את הכישרון על לשמור על הגזרה, אני לא איזה שחקנית מטורפת לטניס או יודעת להגיד משפטים ממש מהר.
אם אני אשאל מישהו ״אתה חושב שיש לי כישרון?״ הוא ישר יענה לי ״כן! כמובן! לכל אחד יש כישרון״ אבל ברגע שאני אשאל ״איזה כישרון אתה חושב שיש?״ הוא יקפא והפה שלו יתרוקן ממילים. הוא ישתוק ולא ידע מה להגיד. כי אין מה להגיד, כי אין כישרון שמייחד אותי ואם משהו שהוא שלי.
ואני לא יודעת אם זה בסדר או לא שאין לי כישרון. כי אני מחפשת, אני מחפשת משהו שייחד אותי.
שיגידו ״זאתי היא כישרונית ב...״ אבל אין כלום, אני לא אדם חסר אופי או תכלית אבל אני לא כישרונית.
אני לא חושבת שיש לי כישרון.
אז לפני שאני אסגור את שיחתנו תנו לי לשאול אתכם כמה שאלות בכנות שיא.
שתי יהיו מופנות אליי ושתיים אליכם.
נתחיל אליכם כדי לא להיות מגעילים ואנוכיים.
-אתם כישרוניים לפי דעתכם?
-מה הכישרון שלכם?
ועכשיו שתי שאלות עליי, ואל תשכחו אני אדם זר, אדם זר לגמרי, תענו בכנות ועיוורות.
מצידי תנחשו.
-אני כישרונית לפי דעתכם?
-מה הכישרון שלי?
*******************************************
היי, הרבה זמן לא העלתי פה קטע, הקטעים הם באורכים שונים על דברים שונים
חלק הם סיפורים קצרים וחלק הם פשוט קטע כתיבה בצורת פואמה כזאת.
אני מקווה שכולם בטוחים בבית ואנחנו נחזור חזקים מתמיד מהמצב הזה.
אל תשכחו להישאר בבית ולהיות זהירים.
המצב מסוכן, בתור מישהי שגרה בדרום אני יודעת איך זה.
שיהיה לנו ימים יותר טובים.
אני אנסה לעלות עוד פרקים ועוד קטעים בישביל להעביר את הזמן.
אוהבת אותכם מכל הלב MEZ❤️❤️❤️❤️
