׳תמיד אהבתי לשחק באש׳
משפט מעניין, הוא משפט שהרבה משתמשים בו כדי להראות את הקשיחות ואנטיפתיות שבהם. שאף אחד לא יכול לחדור אליהם
הם עשויים אש, כל מי שינסה לשבור את חומותיהם. דינו הוא להישרף.
אז כמו שהם אומרים, תמיד אהבו לשחק בנשק הכי מסוכן שלהם, לזעזע כל רע שיתקרב אליהם. הרי אש הכי מסוכנת לא?.
אני לא מתקרבת לאש, היא צורבת, נפלתי למערומיה בעברי ונכוותי אין ספור פעמיים, הצלקות מאש השורפת מעולם לא נעלמו, הן תמיד נשארו מזכירות לי כמה טיפשה הייתי וכשהלכתי שולל אחרי ליבי ולא הקשבתי להגיוני. אז אש ואני לא חברות.
אך מצאתי אלמנט אחר שעוזר, שברגע שהאש כוותה אותי הוא הרגיע את האזור
אני תמיד אהבתי ותמיד אוהב לשחק במים, נשק שאף פעם לא חושבים שהוא חזק מספיק, מים הם כלום. אבל צריך ניסיון.
מים הרגיעו את כווייתי, אך לא לפני שלקחו את האוויר מראותיי.
מים נתנו מרגע לפי אך לא לפני שחנקו אותו עד מוות.
מים הם קטלניים עם מספיק ניסיון לומדים גם איך להטביע איתם את האנשים הנכונים, איך להזרים אותם בעורקים.
עם מספיק זמן וניסיון יודעים איך לעטוף איתם את ליבכם ולהקפיא אותו בתוכם. שכל רגושתיכם חסרי התועלת ישארו בפנים, קפואים, חסרי כל התנגדות וכך
תשאירו את כל השליטה למוחכם, תלמדו איך לכבות את השריפות הכי גדולות, ואיך לשתף עימם פעולה ולהפוך לגז מסתווה
אתם תלמדו איך להראות לאנשים הדבר שהם הכי צריכים עד שתביאו אותם למותם המצער
מים הם הכל וכלום
מים שולטים בכל
מים נמצאים בכל מקום
ומים יכולים להיות הגיבור והנבל של הסיפור שלכם
~~~~~~~~***~~~~~~****~~~~~~~
אז נעלמתי קצת והחלטתי כמה שאפשר לחזור, לפחות לסיפורים האלה
