יומנה של גרב

#2 הכלבה שגרה איתי בבית חצופה מאוד

* פלשבק לפרק הקודם *
לכן יצא שנחטפתי על ידי קלואי, ומכאן התחיל המסע שלי.

* חזרה להווה *
אז כן, קלואי הכלבה החצופה הזאת, העזה לקחת אותי!!!
ומעבר לזה, במקום להשאיר אותי על השטיח ככה שעוד חצי שעה בערך ימצאו אותי וישימו אותי בסל כביסה, החצופה הזאת הכניסה אותי מתחת למקרר! לא, היא לא הכניסה אותי, היא תחבה אותי!!! וזה הרבה יותר גרוע
אפילו שעכשיו אני יודעת שיש לה סיבות, אבל עדיין!
אוקי, עכשיו כשסיימתי את נאום הכעס שלי על הכלבה החצופה הזאת, אפשר להמשיך.
אז אחרי שהחצופה תחבה אותי מתחת למקרר, עדיין לקח לי זמן להתאושש מההלם ומהחושך.
ואז, פתאום שמעתי את הדבר שהכי לא ציפיתי לו בעולם, אבל כאילו, ממש.
לא שמעתי את הקול הזה חודשים, ואני חייבת להודות שהוא השתנה, אבל די קשה לשכוח את הקול של עצמך.
אתם כנראה לא מבינים על מי אני מדברת, אבל לכל התוהים והמנחשים, אז זו הייתה נימי, הגרב התאומה שלי, ובת הזוג שלי.
לפני כמה חודשים היא נעלמה, ומאז לא ראיתי אותה, והדס החליטה לצרף אותי לקימי, שחיכתה בארון לגרב ימין בודדה, כי גם הבת זוג של קימי, מיקי, הלכה לאיבוד.
עכשיו חשבתי על זה, למה אומרים ללכת לאיבוד? זה לא כאילו איבוד הוא מקום, ואתה הולך אליו, יותר נכון לומר "להגיע לאיבוד".
אבל בואו נחזור לסיפור שלנו, כי אני חורגת מגבולות הסיפור.
אז כאילו נימי אמרה כזה "מי זה? אתה מג'יימס? מגוייס חדש?"
אז הזכרתי לעצמי לעשות איתה סיסמה כדי שהיא תזהה אותי, ואז החלטתי לחשוף את עצמי, אז אמרתי לה "עברו רק כמה חודשים ואת כבר לא מזהה אותי? האם אני צריכה להתבייש בבת הזוג שלי?"
והקול של הבלבול שהיא השמיעה היה כל כך מתוק!
הזכרתי לעצמי להתפקס, כי ידעתי שמה שהיא עומדת לומר חשוב, אז במה שנקרא אצלכם, "לסטור לעצמי" ניסיתי למקד את עצמי, וזה דווקא די הצליח.
"רגע, זאת את מיני? גם אותך קלואי תפסה ותחבה אותך לפה?" היא שאלה אותי, ואז כאילו, פשוט רציתי להיות איתה, ולספר לה את כל מה שעבר עלי אחרי שהיא הגיעה לאיבוד, והרגשתי שגם היא רוצה לעשות את זה, אבל במקום זה היא פשוט רצה אלי, וחיבקה אותי, ואני חיבקתי אותה בחזרה.
ואז היא אמרה לי: "את יודעת שאני ממש רוצה לשבת איתך ולחלוק חוויות, אבל כרגע אני במשמרת, ואני גם צריכה להציג אותך בפני כפיליה. אחר כך נוכל להתעדכן."
"אוקיי," לחשתי אליה. "אז תציגי אותי בפני כפיליה, כדי שנוכל לעבור לחלק הבא כמה שיותר מהר."
ואז נזכרתי בעוד משהו.
אז שאלתי את נימי: "אגב, מי זה ג'יימס?"
ונימי ענתה לי בצחוק קל "בואי, אני אסביר לך בדרך"

~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•

ווהו-הו! סיימתי פרק שני!
אבל, יש לי כמה רעיונות שחשבתי עליהם:
-פרקי בונוס מנקודת המבט של נימי
-קטעים מהחיים של נימי אחרי שהיא הצטרפה לאל איפה שהיא נמצאת כרגע
-ציורים של הדמויות
-ועוד כמה רעיונות שקצת יספיילרו לכם, אז אני לא אגיד אותם🤫
אבל הפרקי בונוס האלה, אתם יודעים במה הם תלויים? בכם ובכן! אני באמת רוצה לעשות את הפרקים האלו, אבל זה יהיה תלוי רק בכמות ההצבעות בספר. אני לא אתלה את גורל הבונוסים האלה בפרק הזה, כמובן. אבל אם הספר כולו יגיע ל-35 הצבעות, אני עושה פרק מנקודת המבט של נימי או עושה פרק של פלשבק לחיים שלה בארגון שהיא חברה בו, אבל אני אעשה לכם הנחה, ואם כל הספר יגיע ל-50 הצבעות, אני אעשה את שניהם. אבל כמובן שזה תלוי רק בכם, אבל אני מאמינה בכם, בפרק הראשון כבר הגענו ל-10 הצבעות תוך פחות משבוע! (עכשיו אני מתחילה להרגיש את עצמי מורה בתחילת שנה שעושה את השיחה הזאת לתלמידים. עעה)