19

39 2 1
                                    

נקודת מבט סול:
.

אני חוזרת לבסיס , שמחתי שהיה לי קצת יותר זמן עם דנה ואביתר , באמת אני לא חושבת שהייתי מוצאת אישה טובה יותר מדנה שגם מבינה שהצבא בשבילי זה כמעט לפני הכל ,

ועדיין הייתה נשארת , ואביתר , עדיין קורא לי אבא חחחח , אני נכנסת עם הרכב לחניון , ודואגת לערוך מסדר חפיפה לחיילים שלי שלא יחשבו שבחופש הקצר שקיבלו ממני הדברים השתנו , ״חיילים עקב ישיבות של המפקדים אתם מקבלים היום יום קליל ,

וכולם יהיו תחת פיקודו של הרס״ר , יום שלם של עבודות רס״ר״ אמרתי והחיילים נאנחו , ״אל תדאגו יחלקו אותכם לצוותים , הגדוד המוביל מקבל יום גיבוש בנחל הקיבוצים , והצוות המנצח מקבל מנגל על חשבון הרס״ר״ אמרתי ,

כולם הלכו לתיאו המזכיר של הרס״ר לקבל עבודות נכנסתי לחדר רס״ר , אני מוצאת את עצמי יושבת עם מלא מפקדים כל אחד בדרגה שונה , ״למה כינסת אותנו הרס״ר?״ ליה שאלה ,

הרס״ר הביט בנו בעיניים מבשרות רעות כיחח בגרונו ואמר: ״אלון משתחרר , הוא השיג לו עורך דין ששיחרר אותו , הוא מין הסתם יבוא לדרוש נקמה , בעבור משפחת מנצור , שכיידוע רובם מפקדים ויש תקני אותי אם אני טועה סול 2 חיילים ללא דרגת פיקוד אצלכם?״ הוא הפנה את זה אלי ,

אמלי , אהרון , ודור , ״3 חיילים הרס״ר מתחת לדרגת פיקוד״ אמרתי , הוא הנהנן והמשיך : ״אני מבקש ממכם לפתוח עיניים כי הוא כנראה לא יבוא רק למשפחת מנצור הוא יבוא גם לכל החיילים שחטפו ממנו את האקדח והרביצו לו , וניסו למנוע ממנו , דיברנו כבר עם מ״צ (משטרה צבאית) שתיתן ליווי הביתה לכל מי שחש שהוא צריך , כרגע אל תעדכנו את זה לכל החיילים אלא רק למי שאתם חושבים שבא במגע אישי עם אלון שרעבי״ הרס״ר אמר ,

אני ממש לא הולכת להגיד למ״צ ללוות אותנו הביתה , אני שונאת דברים כאלו , כל שאר היום היה לגבי כל מיני דברים שלא קשורים לזה , בדיקות מלאי , חידוש נשק , חידוש ציוד , וכו ,

אני רואה את אלינה מתקרבת לעבר אמלי , ונכון מי אני בכלל שיתערב , אני לא בוחרת צדדים , אם אמלי רוצה את יובל שתיהיה עם יובל , למרות שיובל חברה שלי ומעצבן אותי שהיא עשתה את זה מאחורי הגב שלי , ועוד יותר , עם הבת שלי ,

שקטנה ממנה כמעט בעשור , מצד שני אין לי שום דבר רע נגד אף אחת מהן ומה שאמלי תחליט זה מה שהיא תקבל , אויש נו אם זאת הייתה מוריה שהייתה באה אלי לדבר איתי אחרי שאני עם דנה כן הייתי רוצה עזרה מהמשפחה , אני ניגשת לאמלי ,

״אנא אפתם , הדהה מזרוב את׳אר....״ והוספתי לה את המבט (הבנתי שהמשוגע השאריות) , היא הבינה ״אלון?״ היא שאלה סתמתי את פיה ואמרתי: ״הדה מנחאגנה״ (ההוא משלנו - כוונה לאדם תימני) , ״גאמבר״ (שבי) אמלי אמרה , התיישבתי ,

מתגייסתWhere stories live. Discover now