Stairway To Heaven - l.s

פרק 10

קריאה מהנה. אשמח לתגובות :).

זה עוד יום רביעי רגיל, בו יש משחק של קבוצת הפוטבול נגד קבוצה מבחוץ. זה משחק ידידותי, רק כדי לתרגל ובלי קריטריון כלשהו. האוויר נעים, הם כבר בחודש יולי והשמש צצה טיפה יותר מהרגיל, מעניקה ללואי צבע עור טיפה יותר כרמלי. אותו הלואי, שעומד על הגדר עם חיוך על שפתיו, מחכה שהארי יגיע לקחת ממנו בקבוק מים. עברו ארבעים דקות מהמשחק, ובינתיים הקבוצה שלהם מובילה בנקודה. יש המון שלטים וקהל, בהתחשב בעובדה שזה משחק ידידותי, אך לפי מה שלואי שמע, ישנם המון תורמים וספונסרים בקהל שמתכוננים לאירוע ההשקעות. לואי שמע מקודם אחד מהם מדבר, הוא היה נשמע מאוד משודל ולא אובייקטיבי. (ובנוסף להכל, לבש מדי שוטר. הלו? לך להציל את העולם או משהו.) הבן שלו משחק בקבוצה השנייה, וכל מה שעשה מאז שהגיע זה ללכלך על קבוצת הבית.

"מספר שתיים עשרה נמצא כאן על מלגה", ראשו של לואי הסתובב בחדות לשמע הדבר. למה הם מדברים על הארי? וגם מאיפה הגיע אליהם המידע הזה? זה לא דבר שהארי הפיץ, או שהיה ידוע.

הוא מתקרב בנונשלנטיות אל שני הגברים, ממוקד עם מבטו במגרש ובהארי, אך מאזין לשיחה שלהם.

"כן, היית מאמין? הוא הבן של רובין טוויסט, נכון נכון. הסגן. ובכן, לא בן ביולוגי כמובן. הוא גם לא מאומץ, או תחת אפוטרופס. קצת לא חוקי העניין שם, הוא גר איתו. מפריע? לא, לא. זה לא מפריע לי. רק רוצה לוודא שלא תעשה השקעות שגויות."

מי בדיוק האדם הזה? על מה לעזאזל הוא מדבר, ואיך הוא יודע כל כך הרבה? אגרופיו של לואי קפוצים, והוא מרגיש את נשימותיו הולכות וגוברות. למה לעזאזל זה נשמע שהוא מנסה להרוס להארי.

"הילד אולי שחקן ממוצע, אך זה לא שווה עם כל המטען שלו. המטען? ובכן, אמא שלו, הוא לא בקשר איתה. טראגי. הוא הדרדר לזנות. ממש כך! לא רק עם סטודנטים, נכו-"

"-תגיד לי מי אתה חושב שאתה?!"

לואי תופס בחולצה המדים המכופתרת והמכובדת של האדם בעל השיער השחור. כפתור אחד עף ממנה, ופיו נפער בבהלה.

"לואי!"

הארי רץ עם חיוך. הוא מגיע ומביט על לואי והאדם הזר, מבולבל.

"מים?"

הגומה שלו צצה. לואי משחרר את תפיסתו באדם, שולח לו מבט וניגש אל הארי. הגדר גבוהה, הארי מביט בו מלמטה, זיעה מדביקה את תלתליו למצחו.

"בטח אהוב."

הוא מושיט לו את הבקבוק, מעביר יד על תלתליו ומסדר אותם אל מאחורי אוזנו.

"מה הלו"ז?"

הארי מסמן עם עיניו לכיוון האדם שמתרחק. פיו עדיין בתוך הבקבוק ושפתיו כל כך ורודות ובשרניות.

"לא משהו שצריך להדאיג אותך.", לואי מחייך, מניח את ידיו על כתפיו של האחר ומחבק אותו כנגד הגדר, נושק לראשו. הוא צריך להתרכז במשחק. ללא ספק הוא אחת מהמטרות כאן הערב, ולואי לא יודע למה, אבל האדם הזה מנסה לחבל לו.