וואנשט של פרסי ג'קסון וכו

אח גדול

*שלום לכולםםםם אני מקווה שכולם בטוב בימים הקשים האלה ושולחת מלא אהבה למי שיש נרצחים או חטופים אז אני מקווה שזה יעלה לכם חיוך קטן🙂🙂🙂🩷🩷*

נ.מ ליאו
(ה.כ לא ציפיתם לזה אה)

הייתי באמצע שיעור מתמטיקה למתקדמים  (למרות שלדעתי זה היה די בסיסי) כשאתה בונה ספינת מלחמה שגם עפה באוויר אתה לומד דבר או שניים. בקיצור השתעממתי בשיעור. שהטבעת שלי  (הכנתי לי ולניסה טבעות זהב תואמות פשוטות במקרה של מקרה חירום נוגעים בטבעת ואז היא הופכת לארד שמימי וככה גם לטבעת השנייה ואני וניסה סיכמנו את זה כמקרה חירום

ואתם יכולים לדמיין כמה נלחצתי שבאתי לקחת עיפרון וראיתי את הטבעת שלי זוהרת בארד שמימי  מהר באתי לצאת והמורה הזקנה שלי שאלה אותי בקול חורק "אה סליחה מר ואלדז לאן אתה חושב שאתה הולך?" אה.... הדרקון שלי נתקע על עץ.....  טוב בייי מהר רצתי משאיר את כל הכיתה והמורה עם פרצוף חמוץ. 

אחרי שרצתי לשירותים ובדקתי שאין שם אף אחד ואז שלפתי מהכיס את הדרכמה לשעת חירום  פתחתי את המים אמרתי את הברכה בלה בלה בלה

ואז ראיתי את ההשתקפות של ניסה מבעד לרסס המים והתחלתי לצעוק ניסה מה קרה הכל בסדר מה המקרה חירום?????  "היי גם לך אח קטן" היא אמרה וגילגלה לי עיניים. על הלחי שלה היה פס של לכלוך שחור והבנדנה שלה קשורה לשיערה הכהה והיום היה לה פלסטר של פרח ורוד על האף.

"התקשרתי אליך בגלל הארלי הוא מרגיש ממש לא טוב המרפאים אומרים שיקח לו כמה ימים להחלים והוא כניראה חטף מוטציה של כל מיני חיידקים בקיצור בוא למחנה" היא סיימה. אז אמרתי לה טוב 5 קטנות אני שם (ה.כ מי שלא יודע בשפה צבאית קטנות זה דקות ועגולה זה שעה)

הוצאתי מהתיק שלי את פסטוס בצורת המזוודה שלו (אל תשאלו אותי איך הכנסתי אותו לשם כי בכנות אין לי מושג) התהלכתי לי בבית ספר עד שהגעתי לפינה של דשא קטנה ומבודדת לחצתי על כפתור והמזוודה הפכה לפסטוט אמרתי לו שלום נתתי לו קצת רוטה טבסקו בשמן מנועים שהיה לי בתיק (שוב אין לי מושג אז אל תשאלו)
ואז קפצתי עליו ותוך כמה דקות הגענו למחנה ורצתי לביתן שלי ביתן 9 ואז ראיתי שהביתן היה ריק חוץ מניסה יושבת על שרפרף קטן ליד התא של הארלי (ה.כ בגיבור האבוד אומרים שהמיטות בביתן 9 הם סוג של קפסולות) באתי אליה הכי בשקט שאני יכול ואז ראיתי את הארלי הוא היה מזיע והעיינים שלו היו נפוחות אני ניסה הינהנו בשקט

ניסה קמה מהשרפרף שלה ויצאה מהביתן אז אני ניערתי קצת את הכתף שלו כי הוא לא שם לב אליי ואז הוא הסתכל אליי וחיוך עלה על פניו "ליאו -שיעול שיעול- באת! כן באתי אמרתי בקול חלש איך אתה מרגיש חבר? "כאילו נמחצתי מאוטומוטן" הוא השיב  או....קיי (לא ציפיתי לתשובה כזאת מילד בן 8 אבל בסדר) .

המשכנו לשבת ולדבר עד בערך צוהריים ואז הלכתי להביא להארלי אוכל (מרק עגבניות ושוקו) הצלחתי לגרום לו לאכול טיפה זה בערך הלך ככה

קדימה חבר אתה חייב לאכול כדיי להתחזק ולהרגיש טוב יותר "אמרתי לך אני לא רעב ליאו -אפצי- ואתה יודע שאני יותר חזק ממך" (הילד נגע בנקודה רגישה)

וככה זה גם היה גם בערב וכשבאתי ללכת לתא שלי הארלי הסתכל אליי ולחש "ליאו אתה יכול אולי לישון איתי היום רק היום?" חשבתי על זה טיפה ובסוף נכנסתי להתכרבל איתו וככה זה גם היה בכל ה5 ימים עד שהוא החלים מה אני אגיד לכם בשביל להיות אח גדול צריך לעשות כמה שטויות

________________________________________
היי מקווה שאתם מסתדרים בימים האלה כל ההצבעות והתגובות שלכם ממש עושים לי טוב על הלב ואני ממש שמחה שהכתיבה שלי נותנת לכם קצת מנוחה עד הפעם הבאה אוהבת💗