וואנשט של פרסי ג'קסון וכו

למי קראת ילדה?

(הסיפור מתרחש אחרי גורלו של אפולו)

נ.מ כללית
כשניק בן ה14 הגיע בפעם הראשונה למחנה יופיטר הוא היה בהלם מהעיר מהצבא מהרוחות הסגולות בלי כבוד למרחב אישי שיזרקו לו משפטים רנדומלים מהכל וואו מי ששולט על כל זה בטח ממש חזק הוא חשב לעצמו "תגיד מי שולט על כל זה?" הוא שאל את החניך שעשה לו סיור "זה תלוי על מה העיר זה כבר סיפור אחר אבל על הלגיון שולטים הפראיטור ויש שניים מהם" החניך הססיר בזמן שהלכו בין האנשים

"אה הינה הם" אמר החניך וניק ראה שהאנשים שהולכים בשבילים מפנים את דרכם בשביל נער ונערה בעלי שריונות זהב וגלימות סגולות שנשאו עליהם את סמל הלגיון הנער היה גבוהה לפחות מטר 90 עם עיינים חומות ותווי פנים אסייתים הוא היה ניראה מעט מאיים אפילו שהלך וצחק עם כוס שוקו ביד וקשת ושפת חיצים על גבו

לידו הלכה נערה שניראתה פצפונת לעומתו הייתה לה רעמת תלתלים ועור בצבע שוקולד ועיינים בצבע זהב טהור גם היא החזיקה כוסות שוקו ביד ועל ירכה הייתה חרב

ניק לא הבין "חשבתי שאמרת שיש שני פראיטורים?" הוא שאל בבילבול את החניך "כן אלה הם פרנק ז'אנג בן מארס והייזל לבסק בת פלוטו " החניך אמר מבולבל מהשאלה של ניק "רגע אתה אומר לי שהילדה הזאת היא המפקדת של הצבא?" ניק שאל לא מאמין "לגיון וכן חלק מהתפקיד של הפראטיור הוא גם להנהיג את הלגיון" החניך ענה לא מתרגש

"אתה מצפה ממני לתת לילדה לפקוד עלי מה לעשות?" ניק אמר בהלם הייזל ופרנק שמעו את זה ובאו קרוב יותר חלק מהאנשים עצרו את הליכתם והסתכלו. "למי קראת ילדה?" הייזל אמרה והחיוך נעלם מפניהם המבט שלה היה חד כל כך שהיה ניראה כאילו היה יכול לחתוך פרנק עמד מאחוריה כמו שומר ראש מאיים "לך" ניק מלמל לא בטוח כל כך בהחלטות שלו "עמוד דום חייל" הייזל אמרה בקול תקיף "מ מ מה?" ניק אמר קולו רעד "שמעת אותה" פרנק הוסיף בקול עמוק

ניק נמתח לעמידת דום לחוצה "אני באמת מצטערת שזה לא נוח לך שילדה תפקוד עלייך אבל אני הפראיטור שלך ואתה תצטרך ללמוד לכבד אותי האם זה מובן?" הייזל אמרה אף אחד לא הניד עפעף "כן גברתי" ניק אמר קולו חלש "יופי" הייזל אמרה והמשיכה בהליכתה פרנק שהלך אחריה אמר "משוחרר חייל" ועבר ללכת לידה ניק הוציא אוויר שלא ידע שהיה עצור בתוכו "ילד מה אתה עושה אתה נורמלי מה אתה מפקפק בה הייזל לבסק היא בת פלוטו ובת חסותה של הקטה היא אחת החצויות הכי חזקות במחנה אם לא הכי תזהר" החניך אמר לניק ברוגז

"אני מבין אני מבין סליחה" ניק אמר והשפיל את ראשו כשעיינו תפסה אבן קטנה ונוצצת נחה מתחתיו זה היה זהב הוא בא להרים אותו אבל האבן התרוממה מעצמה ואחד הקצוות המשוננים שלה חתך את ניק ביד. האבן עופפה עד שהגיעה לידה של הייזל

_________________________________________

הייזל היא באמת כזאת דמות אנדרייטד היא באמת אחת החזקות ואם כזה סיפור רקע מעניין אוהבת✨️💕🌈🎀🌸🦕🪼🥐💛🌻🥹🦖🫶🎗❤️‍🩹