וואנשט של פרסי ג'קסון וכו

אמא

נ.מ פרסי
הייתי בביתן פוסידון אם גרובר ואנבת שכירון נכנס עם מר ד "היי כירון מה קורה?" שאלתי ישבתי ליד אנבת וגרובר היה מולי שחיקנו מונפול כל הצהוריים."מה הוא עושה פה?" שאלתי והצבעתי על מר ד "אני פה כדי לוודא שלא תפוצץ שום דבר ילד" מר ד אמר בקול הסובל הרגיל שלו "לפוצץ? למה שאני אפוצץ משהו?" שאלתי מבולבל "בנוגע לזה רצינו להגיד לך משהו פרסי" נדרכתי וגם אנבת וגרובר לצידי
"עוד נבואה עוד מסע חיפושים?" אנבת שואלת ומעבירה קצוות שיער מאחורי אוזנה מה שהיא עושה כל פעם שהיא לחוצה "לא זה לא קשור"
מר ד אמר.

"פרסי אני כל כך מצטער לבשר לך שההורים שלך היו מעורבים בתאונת דרכים פול נפצע קל ו..אמא שלך פצועה קשה היא כרגע בבית חולים מורדמת ומונשמת פול ביקש ממני למסור לך שתאסוף את אסטל מבית הספר ותפגשו אותו בבית החולים" כירון אמר. הסתכלתי עליו בהלם "מה...מה מה.." מלמלתי הרגשתי שהרגליים שלי הפסיקו לעבוד ושמעתי את הבום של רצפת העץ וכל מה שהספקתי לשמוע זה את אנבת צועקת לגרובר "תפוס אותו " לפניי שהכל נעשה שחור

נ.מ. אנבת
פרסי צנח לרצפה ניראה כאילו לא הייתה לו שליטה על הרגליים גרובר הספיק לתפוס אותו כירון התקרב גרובר הניח את גופו הרפוי של פרסי לצידי ערסלתי את ראשו בידי עייניו עדיין היו עצומות כירון בדק לו את הדופק נישקתי את פניו ולחשתי לו שהכל יהיה בסדר ושאני פה איתו ושיתעורר  כירון ומר ד הלכו ועייניו של פרסי התחילו להיפתח מעט הייתי יכולה לבהות שעות לתוך הירוק של עייניו אבל ידעתי שכואב לו עכשיו "אנבת בבקשה תגידי לי שזה חלום רע בבקש..ה" הדמעות התחילו לרדת מעייניו באותו רגע אני רציתי להצטרף אליו כל כך כאב לי על סאלי... אבל ידעתי שאני חייבת להיות חזקה בשבילו "אני כל כך מצטערת מוח אצה" אמרתי ברוך והשארתי את שפתיי על מצחו גרובר ישב לידי ולא אמר כלום פשוט היה שם ליידע את פרסי שהוא פה איתו אחרי בערך עוד רבע שעה פרסי התאושש מספיק בשביל לקום ברגליים רועדות "אני הולך לקחת את אסטל מהבית ספר נדבר" נשקתי לשפתיו המלוחות פעם אחת אחרונה והצמדתי את מצחי אל מצחו "היי הכל יהיה בסדר אני מכירה את סאלי היא לוחמת" לחשתי לו והאמנתי לזה גם בעצמי גרובר השתעל טיפה להזכיר שהוא גם פה זה חילץ מפרסי צחוק קטן נפרדנו שראיתי אותו הולך לכיוון אורוות הפגסוסים.

נ.מ. פרסי
כשנכנסתי לתא של בלאקג'ק הקול שלו מיד הציף לי את הראש "היי בוס מה קורה ...בכית?"
"סיפור ארוך בלאקג'ק אני צריך לאסוף את אחותי מבית ספר רוצה לעזור" אמרתי "בכיף" הוא ענה תוך 10 דקות הגעתי לבית ספר של אסטל שאלתי מורה איפה זה כיתה ח 1 היא הצביעה לכיוון אמרתי תודה והלכתי לכיוון הכיתה דפקתי על הדלת ונכנסתי ראיתי מורה זקנה ומקומטת שנראית קצת חשודה (שאתה חצוי כל המורים נראים חשודים) "סליחה אני מחפש את אסטל ג'קסון-בלופיס" אמרתי בקול צרוד מבכי ואז ראיתי את אסטל קמה ממקומה לוקחת את התיק שלה ויוצאת איתי מהכיתה.

נ.מ אסטל
זה היה סתם עוד שיעור מתמטיקה משעמם ששמעתי דפיקה בדלת הכיתה זה היה פרסי העיינים שלו היו אדומות כניראה מבכי מה שהיה מוזר פרסי אף פעם לא בכה לידי אפילו לא קיטר א הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר המורה גברת ולנסקי הסתכלה עליו במבט חמוץ קמתי מהשולחן שלי לקחתי את התיק שלי ויצאתי עם פרסי שעמדנו ליד בלאק ג'ק הוא סיפר לי מה קרה אחרי הרבה בכי וניחומים של הכל הולך להיות בסדר עליתי איתו על בלאקג'ק ועפנו לבית חולים (תרתי משמע).

נ.מ פרסי
אני ואסטל פגשנו את פול בכניסה של הבית חולים חוץ מיד שבורה כמה חבלות וחתכים ניראה שהוא בסדר ומיד הרגשתי הקלה פול סיפר לנו שאמא יצאה מטיפול נמרץ ושאנחנו יכולים לבקר אותה פול אסטל ואני נכנסנו לחדר בית החולים זה היה מוזר לראות את אמא כולה מחוברת לצינורות ומכונות שמצמצפות בכל רגע
(זה לא עשה טוב להפרעת קשב שלי)  אסטל באה וחיבקה אותה בזהירות הם דיברו קצת אני נשענתי על משקוף הדלת מחייך מידי פעם לאמא או לפול בערך 10 דקות אחרי שנכנסנו פול אמר לאסטל "בואי מותק אני אקנה לך שוקו חם בקפייטריה" ושניהם יצאו ואז נשארנו רק אני ואמא עדיין חששתי קצת להתקרב אליה חשתי שם אגע בה רק אחמיר את המצב אבל אז היא הוציאה אותי מהמחשבות שאמרה "בוא חמוד בוא קרוב אליי אל תדאג לא יקרה כלום" התקרבתי וברגע שידי פגשו את ידייה התפרקתי
" אמא אני חשבתי שאני אבדתי אותך כל כך פחדתי אל תלכי בבקשה לא עוד פעם" אמרתי ומשכתי באף בוכה כמו ילד בן 8 ראשי היה מונח על הבטן שלה והיא ליטפה את ראשי בעדינות הדמעות המשיכו לרדת והעיינים שלי כבר הרגישו נפוחות ואדומות המשכתי ליילל אני אפילו לא יודע אם זה היה מהקלה או שפשוט הייתי צריך להוציא את כל הכאב הזה איפשהו "ששש ששש הכל בסדר אני כאן איתך אני לא אעזוב אותך ילד שלי" היא אמרה בקול שקט ונישקה את מצחי.

_________________________________________
וואו הרבה זמן שלא כתבתי משהו ארוך כל כך סליחה שאני מעלה כמו צב אבל יש לי המון רעיוניות שאני רוצה לשתף פה תודה עלכל התגובבות והכוכבים באמת שאין לי מילים תודה ואוהבת🌸😎😚😚💗🙂😉💞🌈💕🐕🌺