נ.מ. קונור שוד
אני וטראוויס בדיוק רצינו לנסות את המתיחה החדשה שלנו זה פצצה שברגע שנוגעים בה היא עושה בום קטן ומתפוצצת לקונפטי צבעוני אז חשבנו על מי למתוח היום וראינו את המטרה שלנו יובל היא בת היפנוס יחסית חדשה רק השנה השנייה שלה במחנה אמרו לי שהיא ממדינה שקוראים לה ישראל
יש לה פוני ובשיער הברונטי הארוך שלה יש גוונים שמחמאים לעיינים הכחולות ככקרח שלה למרות שרוב בזמן כמו רוב ילדי היפנוס היא מנמנמת
"טוב בוא ניראה אם זה יהיה מסוגל להעיר ילדה של היפנוס" טראוויס ציחקק ואני איתו "היי יובל את יכולה לבוא שנייה יש לנו משהו להראות לך!" טראוויס צעק היא שמה לב והתחילה ללכת הליכה מנומנמת לעברנו באותו זמן פרסי וליאו עברו ואמרו לנו שלום
"היי שוד מה אתם מתכננים אני מכיר את הפרצוף הזה.." אה היי פרסי עניתי אנחנו מתכננים למתוח את הילדה הזאת יובל
"ואיך אתם עושים את זה?" ליאו שאל
"אנחנו הרכבנו פצצה שנוגעים בה ואז היא עושה בום קטן ויוצא קונפטי" אמר טראוויס "מעניין טוב אני נשאר לראות מה יקרה" אמר ליאו
"טוב אני נשאר עם משהו ישתבש" אמר פרסי
הוגן מספיק אמרתי
טוב הינה היא באה תיהיו בשקט
" היי יובל" "מה אתה רוצה טראוויס אין לי כוח לשטויות שלך" היא אמרה ולקחה עוד צעד ופגעה בפצצה שכפי שתוכנן עשתה בום והיציא קונפטי אני וטראוויס התחלנו לצחוק אהל ראיתי שפרסי וליאו נראים קצת מודאגים. מה קרה חברה? ראיתי את יבול שוכבת על הקרקע עם ידיים על הראש כאילו היא מנסה להגן על עצמה ממשהו
יובל קדימה זאת הייתה סתם מתיחה מטומטמת את יכולה לקום עכשיו אבל לא הייתה תשובה ואז שמעתי את פרסי ממלמל נרגז ואז מתכופף וניגש אל יובל וגם ליאו התכופף ועשה כמוהו "יובל הכל בסדר משהו קרה נפצעת?" פרסי אמר בקול רך אני רק יכולתי לשמוע אותה ממלמלת "ידיים על הראש לשכב נמוך כדי שהרסיסים לא יפגעו עוד 10 דקות .... " אוקיי משהו לא בסדר " ליאו אמר פרסי בא לגעת ביד שלה ואז אמר "היא רועדת שמישהו יקרא לחובש או לכירון טראוויס ואני התחלנו לקרוא ואז כירון וויל הגיעו "מה קרה? מה עשיתם לה?" וויל שאל כירון הגיע אחריו בריצה. אני נשבע שלא עשינו כלום רק ניסינו את המתיחה הזאת של הפצצה שלנו שעושה בום של קונפטי. פתאום כירון שאל "מי זאת?" יובל עניתי הילדה של היפנוס "אני מבין וויל ופרסי בבקשה קחו את יובל למירפאה טראוויס וקונור אתם באים איתי" הוא אמר וקצת נלחצתי.
כשישבנו במשרד של כירון טראוויס התחיל "בבקשה כירון לא עשינו כלום אני לא יודע מה יש לה" כירון ניראה מרוגז "אני מניח שאתם יודעים שיובל לא מפה היא ממדינה שקוראים לה ישראל ושם היא גרה במקום שקוראים לו קיבוץ שזה קהילה קטנה של אנשים יובל גרה מאוד קרוב לגבול של עזה אני מניח שלמדתם על זה בבית ספר" אני וטראוויס היהנו באיטיות אני זוכר פעם אחת שהמורה אמרה משהו על זה
והיא אמרה שיורים מעזה רקטות וכל מי שקרוב לגבול יש לו עזקות אמרתי "נכון ולגדול עם דבר כזה משאיר בך משהו אתם לא חושבים?" כירון אמר שוב פעם הינהנו באיטיות "כשיובל רק הגיעה למחנה היא אמרה לי שהיא סובלת מפוסט טראומה בעקבות כל השנים בהם נאלצה לחוות את העזקות ודברים כמו רעשים חזקים יכולים להכניס אותה להתקף כמו שראיתם אז אני דורש שתלכו להתנצל ברגע שיובל תרגיש טוב יותר" הוא סיים ואז אני וטראוייס יצאנו
"אני מרגיש עכשיו ממש ראה אחי" כן גם אני אמרתי
מאוחר יותר אני וטראוויס הלכנו למרפאה להתנצל בפניי יובל . אנחנו ממש מצטערים באמת לא היה לנו מושג אנחנו לא נעשה את זה יותר אמרתי
"זה בסדר" היא אמרה לי "אתם יודעים מה אומרים על הישראלים אנחנו עם בפוסט טראומה"
היא אמרה לי בחיוך אבל ראיתי על העיינים שלה שהיא עייפה
_________________________________________
טוב אז היי הרבה זמן שלא היה פה וואנשוט טוב כזה אם יש קרוסאובר או סיפורים עצובים שמחים שאתם רוצים שכתוב אז תגיבו. מקווה שאתם שמחים ואוכלים סופגניות חנוכה שמח אוהבת❤️💗🌈🇮🇱
YOU ARE READING
וואנשט של פרסי ג'קסון וכו
Fanfictionברוכים הבאים לראש המשוגע שלי זה מקום שאתם יכולים להתנתק מהכל ופשוט לקרוא 🇮🇱❤️🌈🇮🇱🤑🥰⭐️💞💗🦕🐢☕️💫🫡💝🌭
