~15~

82 10 29
                                    


הלכנו לישון מחובקים כשאני מסניף את ריח הגוף שלו שוקע בצווארו החמים

נקודת מבט: פליקס

"היונג'ין~~~" "היונג'ין~~" 'מוזר... למה הוא לא מתעורר?'
"היונג'ין" "היונג'ין!!" נלחצתי אז התחלתי לדגדג אותו במקום הכי רגיש אצלו, ניערתי אותו בחוזקה, וליטפתי אותו מאחורי האוזן (רוב האנשים רגישים שם אז הם יזוזו, ותאמינו לי זה עובד)

נלחצתי ממש אז רצתי לחדר של צ'אן היונג, ופתחתי בל לדפוק
"צ'אן היונג"!!!! הוא היה ער
"מה קרה??" הוא שאל בלחץ
"היונג'ין לא מתעורר!!! ניסתי הכל!!"
רצנו במהירות לחדר שלי ושל היונג'ין
והתחלתי לבכות מרוב לחץ ומחשבות
"היונג'ין!!!" צ'אן היונג צעק וניער את היונג'ין בחוזקה
כל הממברים נכנסו לחדרנו כנראה מהצעקות והבכי
"פליקס תתקשר למד"א, עכשיו!!"

התקשרתי בשיא המהירות למד"א
"ש-שלום?? אנחנו חייבים את העזרה שלכם!! חבר שלי לא מתעורר!!! ניסינו הכל אבל שום דבר לא עוזר בבקשה תבואו!!"
"אין בעיה אדוני רק תרגע ותגיד לי את הכתובת שלכם."
"הכתובת היא **** *** בבקשה תבואו!!!"
צרחתי בטלפון
"אין בעיה אדוני שלחנו את הכוחות הם יגיעו בעוד כמה דקות."
"ב-בבקשה ת-בואו מהר!!!"
"אדוני אני מבקשת שתרגע ותתאר לי איך הוא נראה כרגע."
הוא שוכב על המיטה כנראה ישן והוא לא זז!!"
"אדוני הכוחות הגיעו אליכם בבקשה תפתח להם את הדלת."
"הם הגיעו!! תודה רבה לך!!!"

ניתקתי את הטלפון ושלושה אנשי מד"א נכנסו במהרה לחדרנו והתחילו להוציא דברים מהתיקים שלהם בזמן שאיש אחד התקדם אליי עם מחברת ועט.

"אדוני אני מבקש שתספר לי את כל מה שקרה. מההתחלה ועד הסוף."
"הלכנו לישון אתמול בלילה כמו כל לילה רק שהוא היה ממש עייף אבל חשבתי שזה נורמלי בגלל החזרות שעשינו אתמול ואז בבוקר התעוררתי והוא פשוט לא זז!! לא משנה מה עשינו הוא לא זז!! ניסיתי לדגדג אותו במקום הכי רגיש אצלו, ניערתי אותו בחוזקה, וליטפתי אותו מאחורי האוזן אבל שום דבר לא עזר!!"
"אדוני עשית את הדבר הנכון. מה השם שלו?"
"הוואנג היונג'ין"
"ומה השם שלך?"
"לי יונגבוק"
"אוקיי יונגבוק אנחנו לוקחים אותו לבית החולים ואנחנו מבקשים שתבוא איתנו."
"כן!! ברור ברור!!" לקחתי טלפון ושמתי נעליים ויצאתי איתם לאמבולנס

הגענו לבית חולים והם הכניסו אותו לחדר מטופלים
"יונגבוק אנחנו מבקשים שתישאר בחוץ."
"מ-מה?? ל-לא!! "בבקשה!!"
"אדוני כנסיים תוכל להיכנס לראות אותו. אבל בנתיים אתה חייב להישאר בחוץ."
"ב-בסדר..." התיישבתי על אחד מהכיסאות שהיו ליד החדר של היונג'ין וסימסתי בקבוצה של הבנים

פליקס- "הם הכניסו אותו לחדר מטופלים, כשהם יסימו אני אוכל להיכנס לראות אותו."

האן- "איזו הקלה..."

צ'אן- "אני מקווה שהכל יהיה בסדר איתו"

פליקס- "אני בטוח שהכל יהיה בסדר"

אחרי חצי שעה בערך הם קראו לי ואמרו לי שאני יכול להיכנס לחדר ונכנסתי במהירות
הוא היה מאושפז, היו שתי מכונות לידו ומלא חוטים מחוברים לידיים שלו.

"מה... מ-מה קרה לו..."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

זהווווו כי אני אוהבת להשאיר אותכם במתחחח
העלתי רק עכשיו כי כתבתי את כל הפרק ואז יצאתי וזה לא שמר לי. רציתי לצרוח אבל אני בסדר
חג שמחחחח
תשמרו על עצמכם פוקיזזזז‼️‼️‼️‼️

What Are We?Where stories live. Discover now