אתה היחיד שיודע שיש לי את הצלקת הזאת"
"באמת?" הוא חייך אליי והנהנתי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט: ג'יסונג
(הפרק מכיל תכנים מיניים⚠️)
"אתה חתיך" מינהו הביט בי כשחפפתי את שיערו.
"גם אתה חתיך מינמין" חייכתי אליו חיוך חם
"מינהו תוכל להתקופף טיפה? אתה גבוה" (נעזוב את העובדה שהם כמעט אותו גובה כן)
"בטח נסיך" הוא התקופף וכך יכולתי לראות את כל ראשו.
"נה קומסוגסו אפוג'י אנקה נג'מהגי נורול בורוגו שיפו~~" (סתמו תפה זה מה שגוגל טרנסלייט אמר)
"מה אתה ממלמל" הוא הרים את ראשו כשסיימתי לחפוף את שיערו
"את השיר שלך" החלפנו מקמות ועכשיו הוא חופף לי
"את השיר שלי? אתה אוהב אותו?"
"אתה באמת שואל את זה?" גיחכתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"רוצה ללבוש פיג'מות תואמות?" סובבתי את ראשי למינהו שמחבק אותי ממותניי ושם את ראשו על כתפי
"אתה רוצה?" הנהנתי עם חיוך ומינהו נתן לי נשיקה על הלחי
"אתה באטמן ואני הלו קיטי" הבאתי לו את שלו והוא גיחך
"אתה חמוד מידי האני"
"מספיק מחמאות להיום חבוב קדימה תתלבש"
"איך אפשר להפסיק להחמיא לך" הסתובבתי ודחפתי אותו כדי שיתלבש.
התלבשנו בפיגמות ונשכבנו על המיטה
"בוא נלך לפליקס והיונג'ין"
"אוף קורס דארלינג" קמתי מהמיטה לכיוון הדלת
"מה זה אומר? באיזה שפה זה היה"
"באנגלית אידיוט" גיחכנו והמשכתי בדרכי.
אנחנו מגיעים לחדר שלהם ומתיישבים כולם ביחד
״מה עשיתם היום?״ מינהו שאל
״כל מה שאתה והאן עשיתם , תכפיל בחמש פעמים״ היונגין ענה ופליקס נהיה נבוך
״היונגין!״ הוא רטן
״מינהו בכלל לא עשה את זה איתי.. אז תסתמו״ אמרתי במבוכה.
״ממש בקרוב ילד.. ממש בקרוב״ מינהו אמר כשליטף את שיערי ומשך את ידי לחדרנו.
"רגע אתה היית רציני??" שאלתי כשהפיל אותי על המיטה
"רציני מאוד האן ג'יסונג" הוא עלה מעליי והחל לנשק את צווארי בעדינות מחרפנת.
לא הצלחתי לשלוט בעצמי והוצאתי גניחות מפי.
"צריך להיות בשקט אם אתה לא רוצה שישמעו אותנו" הוא מלמל לתוך צווארי בזמן שאני נאנק מגניחות.
"לא צריך את זה" הוא הוריד את חולצתי ונישק את כל פלג גופי העליון.
"מינהו~..." "אה~~" "אההה" גנחתי כששיחק עם הפטמות שלי
"רק את השם שלי" עשיתי מה שאמר וגנחתי רק את שמו.
"מינהו~~~ אני לא~ מסוגל~~" ניסתי להוציא משפט שלם בלי גניחות אבל מינהו יותר מידי חרמן היום, אפשר להגיד את זה מהבליטה במנסיים שלו.
"תתפשט" מינהו הורה לי ועשיתי את דבריו במהרה
"תקשיב, אני נכנס לאט, אם כואב לך את ישר אומר לי לא משנה מה. הבנת?"
"כ-כן~~ נו כבר" אמרתי בחוסר איפוק
"אני נכנס" הוא נכנס לחורי באיטיות מספקת וכל כך מעצבנת באותו הזמן.
"אהה~~~ מינהווו~~~ יותר מהר~~" גנחתי. גנחתי יותר חזק כשהכניס את כולו לתוכי והתחיל לנוע במהירות.
אהה~~ אתה כל כך צר~~" מינהו גנח בעדינות
"אההההה~~~ מינהו!!~~~" גנחתי בחוזקה כששרטתי את גבו.
"הכל בסדר? להאט קצת?" הוא עצר לנוע בחשש
"הכל בסדר תמשיך'' הוא גיחך והמשיך להיכנס לתוכי בחוזקה.
נקודת מבט: מינהו
אחרי שאני והאן עשינו את זה סוף סוף נרדמנו לשינה טיפה עמוקה מידי של שלוש שעות. למזלנו צאן העיר אותנו כדי שכולנו נלך בבריכה.
"האני..." התקרבתי אליו מאחור כשבחר את הבגד ים שלו.
"צריך להתקלח, אנחנו מסריחים" הוא הסתובב אליי ושם את ראשו על חזי.
"אתה יכול להרים אות-" הוא לא הספיק לסיים את המשפט וכבר הרמתי אותו למקלחת
"תודה מינמין אני אוהב אותך" הוא מלמל בעיניים עצומות
"גם כשאתה חצי ישן?" גיחכתי והבאתי לו נשיקה קצרה
"גם כשאני חצי ישן. תמיד" הוא שם את ידיו על צווארי וקירב אותי לנשיקה עמוקה כשהחזקתי את מותניו.
"אנחנו לא נצא מפה ואתה יודע את זה" האן מלמל לתוך הנשיקה וגיחכתי.
"כן, אני יודע את זה. ונשמור את זה ליום אחר כי טכנית, התחת הקטן היפה והחמוד שלך לא ישרוד" אמרתי עם חיוך והוא הרביץ לכתפי.
"השיער שלך ממש ארך האני" אמרתי כשליטפתי את שיערו הארוך והעבה.
דפיקות בדלת עצרו אותנו והבנו שאנחנו חייבים לצאת כבר.
"שיט. צריך לצאת עכשיו לפני שצאן יצעק עלינו" האן הנהן ומיהרתי לשטוף את שיערו ולצאת איתו במהרה.
"מי-מינהו..." הוא שאל בשקט
"מה מה קרה הכל בסדר?"
"כן כן זה פשוט... הגב שלך" פערתי את עיניי ולא ידעתי מה לעשות.
"פשוט אל תוריד את החולצה ותלבש אחת שחורה כי לבנה שרופה במים" האן טפח על גבי ויצא במהרה מחדר המקלחת.
"הינה קח" הוא הביא לי את החולצה שחיפשתי תוך שתי דקות. פאקינג קוסם.
"אנחנו פה!!" ירדנו במהירות ללמטה בזמן שכולם היו כבר ליד הדלת, מחכים רק לנו.
"מה לקח לכם כל כך הרבה זמן??" צאן זעף בנו
"סליחה... לא קמנו" שיקרתי לצאן שכנראה מאמין לשקרים.
"טוב קדימה בואו" הסתכלתי על האן והתאפקתי לא לצחוק.
"ווהוווווו" "זה קפוא!!!!" "זה לא קפוא דפוק אחד!!" כולם נכנסו לבריכה כולל אני והאן, רק שאנחנו בתוך בועה של עצמנו.
נכנסתי לבריכה והאן נכנס רק עם רגליים כי היה לדו קר מידי, אז כמובן שהלכתי אליו בזמן שכולם היו בצד השני של הבריכה.
"באמת כל כך קר לך?" שאלתי כשהייתי מול רגליו בתוך הבריכה.
"כן, זה קפוא! אני לא יודע איך נכנסתם בבת אחת!" הוא אמר בחמידות יתר וגיחכתי לעצמי.
"מתרגלים לקור האני" הוא הנהן ונתן לי נשיקה קצרה.
התנתקנו והרגשתי מישהו מעלה את חולצתי וכל גבי העליון עם השריטות חשוף.
"יש לו שריטות בגב!!!!!" "הופה הופההה"
"טיננינייייי" "הם שכבו!!!" כולם צעקו.
גם אני וגם האן הסמקנו וקברתי את פניי ברגלו של האן. כשהוא קבר את פניו בידיו.
"אני מוכן להתערב שכולם פה שכבו אחד עם השני!!" צעקתי לכיווניהם וכולם היו בהלם.
חזרנו הביתה שכולם עייפים וחצי ישנים, וג'ונגין הקיא איך שנכנסנו הביתה כי הוא השתולל בבריכה יותר מידי. ונחשו מי צריך לנקות את זה? אני.
לא היה לי שום ידע באיך מנקים את זה זה אז עשיתי מה שאני יכול עם קצת עזרה מצאן. אולי טיפה הרבה.
אני והאן התקלחהו ביחד ולבשנו את הפיג'מות התואמות שלנו.
"היה טעות לבוא בכלל אה" האן אמר והתכרבל לתוכי.
"למה? לא רצית לבוא?" שאלתי כשחיבקתי אותו בחוזקה.
"לא, בגלל שראו את השריטות שלך" הוא אמר בחמידות
"אויש הכל בסדר האני, הם יכולים לקפוץ לי" הוא הרים את ראשו והסתכל לי בעיניים והבנתי שעשיתי משהו לא טוב.
"אתה יודע שרק אתה יכול אל תעלב" גיחכתי וחיברתי בין שפתינו.
"ליחה טוב האני, אני אוהב אותך"
"לילה טוב מינמין. אני אוהב אותך יותר"
הלכנו לישון מחובקים אחרי יום ארוך.
YOU ARE READING
What Are We?
Romanceמאז שהלהקה הוקמה, מאז שהם ראו אחד את השני, שניהם ידעו שזה זה. • Overthink •תוכן מיני • מינסונג •היונליקס
