פרק 1-הכירות

19 2 0
                                    

*קול של בכי *
הכל חשוך ,אין לי מספיק כוח לפתוח את העיניים.

*המשך של בכי מיגעה *
אני צריכה לפתוח את העיניים ,אני צריכה לגרום לבכי להפסיק.

*פתאום נזכרתי במה שקרה לי עם חבריה ועל תאונתי הטרגדית שהביא לסופי המר.

* מרוב הבהלה הצלחתי לפתוח את עייני*
למראה עיניי ילדה יושבת על הריצפה במרפסת ,נעולה בקור של החורף כשעליה רק מעיל עם חורים ועם רגליים יכפות ,ילדה בעלת שיער שחור ו עיניים בצבע חום זהב.

פתאום שמתי לב שאני באוויר ,מעופפת באוויר?!הבנתי שאני לא נמצאת באותו מקום שהייתי לפני,להפתעתי ככל שאני מתקרבת בתעופה לילדה שהייתה נראת קטנה מרחוק ,נראתה הילדה גדולת מימדים. הבנתי שהיא גדולה ממני פי כמה .

בהתחלה חשבתי שהיא מגזע אחר כמו שבמשחקים רבים או אנימציות אבל מתברר שאני הייתי הקטנה מבנינו ומגזע אחר .

הרגשתי מין תחושת אי נוחות בגבי,משכתי את ידי לגב והרגשתי משהו מוזר ?!רגע ,מה יש לי על הגב?!אלו כנפיים!!!?!שמתי לב שיש לי כנפיים כמו של פיה,כנפיים שקופות ,אבל לא נתתי חשיבות רבה מידי לכך באותו הזמן ,הדבר הכי חשוב בשבילי באותו זמן היה לבדוק לשלום הילדה .

עפתי מול פניה ושאלתי לשלומה ומה קרה לה.

היא הציגה את עצמה בשם איוינה נקריס.

לאחר מכן היא שאלה אותי ,"מי את?מה את?מה שמך?מה את עושה פה ?!".

עניתי לה שאני לא יודעת ואנני זוכרת דבר.

לאחר מכן היא המשיכה לשאול אותי,"אז את לא זוכרת את שמך או מאיזה גזע את או מאין הגעת?אם את לא זוכרת את שמך אז אפשר לתת לך שם?".

עניתי לה שאני לא זוכרת את שמי והסכמתי שהיא תיתן לי שם,אמרתי כך מכיוון שלא הרגשתי בנוח להשתמש בשמי הקודם כי זה מזכיר לי את חיי הקודמים ,את החיים בהם קרובי בגדו בי ,לאחר מכן איוינה הציעה,"מה דעתך על השם לאיית ? כי את כולך זוהרת עם הרגשה חמימה ונעימה כמו אור שמגיעה מהשמש".

שמחתי שיש לי שם חדש בעל משמעות מיוחדת בשביל הילדה-איוינה ועכשיו שנהיינו קרובות יותר הגיעה הזמן להגיעה לדבר העיקרי וזה למצוא את הסיבה לשהייה שלה במרפסת ובנוסף לדבר על מה שקרה לה שהוביל אותה להיות בסיטואציה הזאת.
שאלתי אותה,"למה את נמצאת במרפסת נעולה בכזה מזג אוויר עם בגדים בלויים ?" לא ציפיתי לתשובה חסרת התקדים שקיבלתי.

תשובתה הייתה,"במשפחתי כולם נולדים עם קסם חוץ ממני לכן ההורים לא הכי מרוצים ממני ומעצם קיומי",
היה נראה עליה שהיא אומרת זאת עם יד על הלב כיוון שאמרה זאת עם פנים קודרות, ועם קול על סף של בכי.

עניתי לה,"אז ההורים שלך עשו לך את זה רק בכלל שאת שונה מהם?! איזה הורים חסרי אחראיות ו(קללות) אם יורשה לי לומר,עם איך שהם מתנהגים אלייך הם צריכים להעצר על ידי השוטרים בגלל שהם לא עושים את תפקידם של ההורים לטפל בילדיהם ",.
לאחרי שאמרתי את זה נשמע צחוק שהגיעה מעבר איוינה ולאחר מכן היא אמרה,"מאין הבאת את זה? זה כל כך משעשע ,באימפריה שלנו אין כזה חוק,הילדים הם כמו חפץ של ההורים .

להורים מותר לעשות כל מה שהם רוצים לילדים ,לי עוד יש מזל יש הורים שבכלל מכרו את ילדיהם לעבדים מכל מיני סיבות,הסיבה הכי נפוצה הייתה כדי להחזיר חובות שהיה להורים או בתם כדי להשיג כסף", איוינה אמרה זאת עם חיוך ודמעות מהפרץ צחוק שעברה.

לעומתה אני הייתי מזועזעת מעובדה שהתגלתה בפני אף נעצרה נשימעתי כששמעתי שלהילדים מתנהגים כחפצים.

התחילו לרוץ במחשבתי מספר מחשבות בו זמנית כגון:מה זה המקום הזה?!,איך הילדים יכלו לשרוד בכאלה תנאים ?!,איזה מין עולם זה ?! ואילו הייתי נולד בכאלו תנאים מה היה קורה לי?! איך ילדים יכולים לשרוד במקום האכזרי הזה ,ידעתי שאני לא אוכל לעשות הרבה בשביל איוינה אך בכל זאת שאלתי אם אני אוכל לעזור לה במשהו .

להפתעתי איוינה ענתה לי,"כן את יכולה לעזור לי ,תרצי להיות חברתי?פשוט אין לי הרבה חברים כי ההורים לא נותנים לי לצאת מהבית ולפגוש אחרים כי הם חושבים שאני אשפיל את שמם לכן חשבתי האם תוכלי להיות חברתי ?".

לאחר ששמעתי את בקשתה לא היססתי לענות בביטחון ובקול רעם ,"אני אכן רוצה להיות חברתך".

פניה של איוינה האירו מרוב אושר ,אך לא ציפיתי למה שקרה כמה ימים לאחר הפגישה שלנו שתהפוך להכרות שלנו גורלית לשתינו.....

(שנה אזרחית שמחה לכולם🥳🥳🥳)

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Apr 07 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

spirit?!Where stories live. Discover now