רק עוד יום שלישי

1 0 0
                                    


הוא תמיד שנא את ימי שלישי, הם השרו עליו אווירה של לחץ, הוא היה המעבר מהיום הראשון לשבוע העבודה שנפתח ברוגע ושלווה כנסיון התאקלמות אל האווירה המשעבדת של המשך השבוע הארוך והמייגע.

הוא לא היה מופתע במיוחד כשביום שלישי אחד, היא עזבה את דירתו.

יצאה בסערה משאירה אחריה כאוס מוחלט של מחשבות.

הוא שכב במיטתו הריקה והקרה וידו הימנית כמסרת להאמין לגורלה, גשהה באפלה, תחת השמיכה הרכה, מחפשת מגע, את ידה שלה, היד החמימה והמוכרת שסרבה להמצא.

בצעדים כבדים, הוא קם, דוחף את עצמו על ההמשכיות,״זה הוא רק עוד יום שלישי״, הוא אומר לעצמו.

ידיו מחזיקות כעת בשפתון שהשאירה מאחוריה בחדר האמבטיה.

הוא בוחן אותו בעדינות, בדקדקנות, את צבעו האדום והברק המיוחד, אלה שאפיינו את שפתיה שכל כך אהב.

חיוך רחב עלה על פניו כשנזכר בחיוך שנמרח על השפתיים האלה, הצחוק שהתגלגל עליהן, ולאחר שבחן את השפתון לעוד רגע קצר, דחם אותו אל כיסו ומיהר לעבודה.

בכל פעם שהתגעגע, הוציא את השפתון מכיסו והתבונן בו ארוכות, נזכר בדרך בה הייתה מתאפרת על מראת חדרו כל בוקר וכשהייתה מסיימת, הייתה מנשקת אותו ויוצאת לדרכה.

הוא נזכר בכתמי האודם שהיו מכסים את לחייו, את אלה שהיה מוחק באושר אל מול המראה כשהייתה עוזבת ובאלה שהייתה מורחת על פניו עם אגודלה בזמן שבהה בעיניה הכחולות.

הוא לא הרגיש כאב יותר, בשבועות שלאחר אותו יום שלישי, הטביע את יגונו בזכרונות שהביאו לו שמחה, בהתבוננות בשריד האחרון שהשאירה.

יום שלישי אחד, חזר מעבודתו כששפתיו מעוקלות בערמומיות.

לאט לאט ובזהירות הוא ניגש אל הספה עליה נהגו לשבת זה לצד זה ולשוחח במשך שעות, נדמה היה כי רגליו לא צייתו לפקודותיו וידיו הפרושות לצידי גופו שכחו את תפקידן והתמקדו בעיקר בנסיון לייצב את גופו המתנדנד .

הוא נפל על השטיח האדום שליד הספה, צעד לפני שהגיע ליעדו, התמוטט.

ידיו מוטלות על הרצפה, פרושות לצדדים ככנפיים שבורות.

בכוחותיו האחרונים מכניס את ידו, בפעם האחרונה אל כיסו ומוציא את השפתון האדום, מבטו מרוכז ובנשימה אחרונה, ״אני אוהב אותך״, הוא אומר ברכות ונרדם לעולמים.

היה זה רק עוד יום שלישי עבור השכן שממול, שעזב את דירתו ומיהר לפגישה שקבע ערב לפני כן. 

בעודו מסדר את חפציו ברישול בתיק שעל גבו, רץ אל עבר המדרגות ומנסה להרגיע את עצמו מהלחץ הנוראי של ימי שלישי, נתקל בדלת הדירה הפתוחה של שכנו.

מבלי להסס זרק את תיק הגב שלו והתקרב אל הדירה, מנסה לוודא שהכל מתנהל כשורה.

בהססנות וסקרנות הוא דוחף את הדלת עוד ועוד ונכנס אל הדירה, ריח חריף מגיע אל אפו והוא ממשיך להתקדם באיטיות.

כשהגיע לספה התכופף למראה חברו השוכב מתחתיו, גופה חסרת חיים וידיה פרושות לצדדדים כשאחת מהן אוחזת בבקבוק קטן.

הבקבוק, נוטף נוזל שקוף וצחנת האלכוהול עוטפת את הדירה.


You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Jun 23, 2015 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

Other People's HeartacheWhere stories live. Discover now