השמש עלתה עם צבעים מרהיבים וצבעה את כל החדר בצבע של אור. אריס הביטה בג'ס הרדומה על הכיסא לידה, גופה מרושל ולאט נפל מהכיסא יותר ויותר. עיניה של ג'ס עצומות וריסים עבים הצלו על לחייה. שיערה החום היה גזור "בתספורת זאב" והיה פרוע בצורה יפייפה. אריס הושיטה יד והטביעה את ידה בשערותיה. ג'ס מלמלה משהו מתוך שינה ואריס משכה את ידה במהירות, מביטה בה כדי לוודא שהיא לא מתעוררת. כשראתה שהיא עדיין ישנה היא הניחה יד על הלחי שלה וליטפה אותה ברכות, מעבירה אצבע לאורך העצם שלה. האצבע המשיכה לנוע מטה עד שהגיעה לשפתיה. שפתיים אדומות ומלאות. אריס תפסה את עצמה מדמיינת איך נשיקה ממנה תרגיש ועצרה את עצמה מיד.
אריס זכרה את כל מה שקרה בשעה האחרונה. הכל. היא העבירה בראשה שוב ושוב את כל מה שאירע, ועם כל פעם היא הרגישה יותר ויותר רע. יותר ויותר בוגדת. אביה נתן לה מטלה פשוטה והיא נכשלה אפילו בה. היא לא יכולה להכחיש, היא נפלה חזק בשבילה. חזק כלכך. אבל הרצפה תחתיה הייתה רכה ומזמינה כלכך שהיא שקעה לתוכה, ומהר. צלצול פעמון קטע את מחשבותיה. זה היה פעמון ארוחת בוקר... אבל אריס לא רצתה לקום. היא משכה אליה את אותה יד שהכתימה רק כמה שעות לפני כן ושילבה את אצבעותיה בין אלה של ג'ס. עם אצבעות ידה האחרת אריס ליטפה את אותו הכתם, אותו סימן. אריס רצתה יותר מהכל שזה יהיה סימן שיודיע לאחרים שהיא שייכת למישהי. שהיא שלה. אבל מצד שני.. רצתה להעלים אותו, שאף אחד לא ידע עד כמה אריס רוצה אותה, שזה יהיה סוד שלהם. והכתם נעלם. אריס לא האמינה למראה עיניה, אבל זה הגיוני. כנראה ירשה תכונות מאביה...
לא עברה חצי שעה לפני שהדלת למרפאה נפתחה ואריס שמטה מיד את ידה של ג'ס. לחדר נכנסה פיונה, מחזיקה בידה בצלחת בדיוק את מה שאריס אכלה בכל בוקר שבת. ביצת עין, מעט סלט 3 פנקייקים עם עיגול מושלם של קצפת בניהם כדי שישארו צמודים אחד לשני. אחריה נכנסו דיימיאן, סילבר, סמי ותום. סמי החזיקה צלחת גם היא, עליה טוסט אחד עם ריבה ואחד עם חמאה מלוחה. כולם כבר החליפו לבגדים. פיונה הייתה עם חולצה סגלגלה וג'ינס. היום, הוסיפה כמה שרשראות וטבעות צבעוניות. שיערה בצמה צמודה לראשה והיה נראה כמו כתר ובו- שזורים פרחים צבעוניים כאלה ואחרים שמצאה בחצר. היא ציירה פרחים קטנטנים סביב עינייה וחיברה בניהם עם איילינר ירוק כמו גבעול. דיימיאן היה לבוש ג'ינס שחור וחולצה עם סמל של גולגולת בגב. לסילבר היה מכנס שחור וקפוצ'ון שחור גדול. ידיו בכיס הארוך. סמי הייתה לבושה בג'ינס אופנתי שהדגיש את האגן שלה ועם חולצה של להקה שאהבה. היא הספיקה לעשות איילינר שחור שהיה סימטרי באופן מפתיע. תום הייתה כמו תמיד עם סוודר מצמר בצבעי יער וג'ינס. "בוקר טוב ישנונה" פיונה התיישבה על המיטה לידה, נזהרת על ארוחת הבוקר. "שבת היום?" אריס שאלה ופיונה אישרה. פנקייקים הם קיבלו רק בשבת. אריס הנהנה אליה בתודה. סמי התיישבה על ג'ס וההיא, התעוררה בקפיצה. "מממ בוקר." ג'ס הימהמה, רגילה לסמי קופצת עליה.
"את נראת גמורה," סמי אמרה מה שכולם חשבו.
"כן, טוב, הייתי ערה עד מאוחר." ג'ס מלמלה והביטה בחטף בידה. כשלא ראתה את הסימן שאריס השאירה עליה מבטה הפך מבולבל לפני שחשבה שזה כנראה היה חלום. אבל ידיה כבר לא שחורות! תום הבחינה בכך והעירה, "את כבר לא שחורה."
"יא גזענית," ג'ס ענתה בגיחוך.
YOU ARE READING
סיפור בהמשכים
Teen Fictionג'ס היא חצויה. היא מתגוררת בבית יתומים יחד עם חבריה ויוצאת מפעם לפעם למלא מטלות שמקבלת מאביה. זה סיפור בהמשכים- כל פרק שאשלח זה מה שכתבתי באותו היום. הסיפור עצמו לא מחולק לפרקים. אגב כנראה יהיו שינויים בפרקים מוזמנים לשים לב ואני אנסה לכתוב פה את הש...
