אהבה ממבט ראשון

פרק 6- בחירת אולם

*תזכורת מהפרק הקודם💗*

״נדבר על זה אחר כך, אידיוט״ חזרה אחרי בטון לועג ״שמעתי את זה פיורה..״ עניתי לה והמשכתי ״לא יפה לקרוא לבעלך לעתיד אידיוט״ אמרתי ועשיתי את עצמי פגוע.

״יפה יפה״ אמרה ונגסה בטוסט נגיסה קטנה ״נו איך הטוסט? טעים לך?״ התעניינתי ״כן״ חיוך מובך עלה בפיה ״יופי, שמח לשמוע״ אמרתי והמשכנו לאכול.

כשסיימנו לאכול שילמתי על האוכל ויצאנו מבית הקפה, נכנסנו לאוטו והתחלתי לנסוע לאלמות החתונה ולראות מה איזה אולם אנחנו הכי אוהבים.

—————————-

נקודת מבט- אנג׳ל

נכנסנו לאוטו ושאלתי בביישנות ״אפשר לשים שירים?״
״כן ברור, תשימי מה שאת רוצה״ אמר ונתן לי גישה לטבלט של האוטו.

״יאיייי״ צעקתי בהתלהבות כמו ילדה בת שלוש שמקבלת ממתק אחרי שאמרו לה לא, סובבתי את ראשי לכיוון מריאנו וראיתי שהוא כבר מסתכל עליי.

הוא גיחך וישר את ראשו בחזרה לכיוון הכביש, סובבתי את ראשי בחזרה לטבלט ובחרתי את השיר Into It של צ׳ייס אטלנטיק והתחלתי לזמזם את השיר.

שמעתי גיחוך ממריאנו, הפנתי את ראשי אליו ושאלתי בקול טיפה מאיים ״מה אתה צוחק? אני מצחיקה אותך?״ הוא מלמל משהו באיטלקית בלי להוריד את עיניו מהכביש.

את שאר הנסיעה העברנו בשקט עד שהגענו לאולם הראשון, כשהגענו לאולם יצאנו מהאוטו והלכנו לכיוון האולם הראשון כשנכנסנו לאולם הייתי בשוק.

״כלכך יפה כאן״ מלמלתי והסתכלתי על האולם ״כן,״ השיב מריאנו ״שלום״ אמר בעל האולם ״שלום״ עניתי ״האולם שלך ממש יפה״ המשכתי ״תודה״ אמר.

꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁

״ביי״ אמרתי לבעל האולם אחרי שערך לנו סיור ואמר לנו כל מה שצריך לדעת ״ביי״ השיב ואני ומריאנו יצאנו מהאולם ״וואי זה היה אולם כל כך יפה״.

״כן, האולם בהחלט היה יפה״ ענה ״אני רוצה את האולם הזה״ אמרתי ״פיורה, יש לנו עוד 5-6 אולמות לבחור, חכי לסוף ואז תחליטי״ אמר לי.

״מה?״ אמרתי כלא מבינה ומריאנו גיחך ״באמת חשבת שנלך לראות רק אולם אחד?״ שאל בשעשוע ״אממ כן, למה?״ עניתי ״למה שנלך לראות רק אולם אחד אם יש מיליוני אולמות?״.

״לא יודעת.. מה אתה רוצה ממני״ מריאנו ניראה טיפה מעוצבן ממה שאמרתי אבל לא אמר מילה, נכנסו לרכב ומריאנו נסע לאולם השני.

כשסיימנו לראות את כל האולמות חזרנו לבית של מריאנו ״מתי הטיסה שלך לחזור?״ שאל מריאנו ״בערב״ עניתי ״את רעבה?״ שאל.

״אממ את האמת שכן, אני טיפה רעבה״ אמרתי, מריאנו פתח את דלת הבית אני נכנסתי אנה קפצה עליי בחיבוק ״שלוםם״ אמרתי מופתעת לאנה.

״שלוםםם״ ענתה, היא לא שחררה אותי אז שאלתי אותה ״את יכולה רגע לזוז בבקשה, כדי שאני אכנס?״ ליטפתי את הלחי שלה בעדינות ״אה כן כן סליחה בואי״ אמרה עזבה אותי ואז משכה את ידי.

מריאנו צחק ונכנס אחרי ״אנג׳ל בואי שניה״ אמר מריאנו אחרי כמה דקות, ״את רוצה להכין איתי פיצה?״ שאל כשנכנסתי למטבח ״אממ כן נראה לי״ עניתי.

״אוקיי, את יודעת איך להכין?״ שאל ״לא, אף פעם לא הכנתי״ אמרתי במבוכה ״אז מזל שיש לך פה מסטאר שף״ אמר וצחקנו ביחד.

״מה להביא?״ שאלתי והוא גיחך ״באמת אף פעם לא הכנת פיצה אה?״ אמר בגיחוך ״אל תצחק עליי״ אמרתי בכעס מזויף ״טוב תוציאי גבינה מהמקרר אני אלך להביא את המצרכים לבצק״ הוא אמר והלך לארונות שבסוף המסדרון.

הלכתי למטבח והוצאתי את הגבינה מהמקרר, עברו כבר שלוש דקות הוא עדיין לא חזר, מעניין מה לוקח לו כל כך הרבה זמן,
התיישבתי על השיש בשעמום וחיכיתי לו שיחזור.

פתאום שמתי לב שהטלפון שלו לידי, הוא כנראה שכח אותו. הסתכלתי סביבי פעמיים וראיתי שהוא עדיין לא כאן אז לקחתי את הטלפון וניסיתי לפצח את הקוד.

כעבור כמה דקות התייאשתי והנחתי אותו חזרה על השיש, אך ראיתי שנכנסת לו שיחה מ- ׳אלנה׳. ״מי זאת אלנה״ מלמלתי בבלבול.

עניתי ושמתי על השתק שלא תשמע אותי ״היי מאמי מה קורה? מלא זמן לא היית אצלי, רוצה לבוא?״ האלנה הזאת שאלה בקול פלרטטני.

ניתקתי ישר בלי להגיב, למה אני כל כך פגועה? אפילו לא התארסנו, הוא עדיין יכול לעשות מה שבא לו וזה רק נישואי נוחות, לא שום דבר מעבר אז למה אני מגיבה ככה?

שמעתי צעדים מתקרבים והנחתי מהר את הטלפון חזרה על השיש וירדתי ממנו. ״אני צריכה ללכת״ אמרתי איך שהוא הגיע למטבח ״מה למה?״ שאל בבלבול, מסתכל עליי במבט מוזר.

  ״הקדימו לי את הטיסה״ אמרתי, מנסה להחזיק את הדמעות בפנים. ״הכל בסדר?״ שאל, שיט אני חושבת שהוא שם לב שמשהו לא בסדר.

״כן כן הכל מצוין״ אמרתי, קולי רועד. הוא התקרב אליי ואימץ אותי לחיקו. ברגע שהוא חיבק אותי התפרקתי וכל הדמעות יצאו. ״מה קרה?״ שאל ברוך ״את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל״.

נענעתי בראשי והמשכתי לבכות, מדי פעם מוציאה יבבות.
״התקשרו אליך״ התחלתי לספר לאחר שנרגעתי ״מישהי״ אמרתי בקול מאשים.

״מישהי? מי?״ שאל בבלבול ״אלנה״ עניתי לו במרמור, הוא סינן משהו באיטלקית, הוא היה נראה ממש כועס. ״ענית לה?״ ״כן״ עניתי.