My favorite 9

part 4

~מאי
אחרי עשרים דקות הגיע האוטובוס ועוד חצי שעה עד שהגעתי הביתה, הרגשתי לא טוב אחרי שברחתי לאריאל רציתי להישאר לדבר איתו אבל כניראה שהיום זה לא יקרה וכניראה גם אף פעם כי אבא שלי הולך להרוג אותי ממש כיף.
נכנסתי לבית וכבר התכוננתי למכות ולצרחות אבל הייתי מופתעת שלא קרה כלום
"אמא את כאן?" צעקתי ונכנסתי לסלון "כ..כן מותק אני באה" אמא שלי אמרה מהחדר וירדה לסלון "איפה אבא?!?" שאלתי
"אה הוא לפני עשרה דקות יצא מהבית" היא אמרה ורק אז שמתי לב לכחול שיש לה על העורף "זה הוא עשה לך את זה?" שאלתי ונגעתי בכחול
אמא שלי נרעדה מהמגע ולקחה צעד אחורה "מ...מה ל..לא ס..תם קיבלתי מכה"
היא גמגמה "אמא את לא יכולה לשקר לי זה הוא נכון?" שאלתי שוב "כ..ן" היא אמרה והתחילה לבכות "טוב העיקר שהוא לא פה בואי נלך לשון" אמרתי והתקדמנו לחדר השינה
                  
                             ♠︎
"מאי קומי" אמא שלי אמרה ופתחה את הווילון "מה השעה?" שאלתי ושפשפתי את עיניי "שש וחצי" היא אמרה
"שיט שאני לא אאחר" אמרתי וקמתי בקפיצה מהמיטה "אל תידאגי אני אקח אותך" אמא שלי אמרה והביא לי את הבגדים "תודה אמא חולה עלייך" אמרתי והבאתי לה חיבוק "גם א-" היא באה להמשיך אבל היא התחילה להישתעל ממש חזק, רצתי למטבח כדי להביא לה מים וחזרתי לחדר "תשתי" אמרתי והושטתי לה את כוס המים
היא לקחה את הכוס והתחילה לשתות את כל המים "תודה מותק" היא אמרה ונשקה את ראשי
"הכל בסדר? השתעל כמו משוגעת" אמרתי
בדאגה "כן כן זה לפעמיים קורה לי הכל בסדר. תתלבשי ונצא" היא אמרה ויצאה מהחדר
אחרי חמש דקות סיימתי להתלבש וירדתי לסלון
"אמא סיימתי להתלבש" אמרתי בזמן שאני צופה בה מעשנת "אה יופי מותק בואי נצא" היא אמרה וחיבתה את הסיגריה

                              ♠︎
אחרי חצי שעה הגענו לבית הספר וראיתי בכניסה את ג'ני ובן "ג'ניי" צעקתי מהמכונית
"מאיי" ג'ני הסתובבה וכשראתה אותי התקדמה
בזמן שבן אחריה "ג'ני מותק מה נשמע" אמא שלי שאלה את ג'ני ופתחה את החלון "מורןן יאוו כמה זמן לא ראיתי אותך" ג'ני אמרה בהתרגשות ואמא שלי קלטע את בן "מי אתה?" אמא שלי שאלה בסקרנות "אני חבר של ג'ני וידיד של מאי" בן אמר וג'ני גלגלה את עינייה "אתה ממש ממש לא חבר שלי אתה רק ידיד שלי" ג'ני אמרה ואז פתאום אריאל צץ ליד בן "מה קורה?" אריאל שאל את בן ואז קלט אותי ואת אמא שלי "אה אמ שלום אני אריאל ידיד של מאי" אריאל אמר לאמא שלי ואני חייכתי "אז אני רואה שכבר יש לך חברים בבית הספר" אמא שלי אמרה בחיוך "כן, טוב אני הלך לכיתה ביי אימו" אמרתי וחיבקתי אותה
"ביי תהני ואני כבר אעדכן אותך אם הוא חזר" אמא שלי אמרה ואני הנהנתי "טוב ביי" אמרתי
וסגרתי את הדלת "מי חזר?" אריאל שאל
"אהה אמ אח שלי הגדול הלך לטיול והוא צאיך לחזור" שקרתי מבלי רצון "אז עכשיו אני ידידה שלך?" שאלתי בציניות "רק אם באלך" אריאל שאל בהרמת גבה "א..אתה רציני?" שאלתי כי חשבתי שהוא ציני "לגמר" הוא אמר והתקרב
"אז באלך להיות ידידה שלי מאי?" אריאל שאל
"כן" אמרתי מבלי להסס "יופי אז עכשיו אנחנו ידידים" אריאל אמר והתקדם לעבר הכיתה,
הלב שלי התחיל לפעום על אלף אני ואריאל ידידים! "את באה?" אריאל שאל והסתובב לעברי
ואני רק עכשיו שמתי לב שאני עומד במקום
"אה כן" אמרתי והגברתי את הקצב.
הגענו לכיתה והמורה הגיעה חמש דקות אחרינו
"שלום תלמידים רציתי לדבר איתכם על הטיול השנתי" המורה אמרה ואני התחלתי להתרגש אף פעם לא הייתי בטיול אז השנה אני לא הולכת לוותר אליו "הטיול היה שבוע הבא תכינו את כול מה שאני השלח לכם בווצאפ" המורה אמרה והתחילה ללמד.
אחרי שעתיים שנגמרו שני השיעורים הראשונים
שמענו צלצול של ההפסקה "את רוצה להישאר בכיתה או לבוא איתנו?" אריאל שאל ליד הכיסא שלי "אה ניראלי שאני השאר כאן" אמרתי
"טוב אנחנו בחוץ" אריאל אמר ויצא עם בן
"אז, את הזונה החדשה של אריאל?" מישהי שאלה והתקדמה לשולחן שלי עם כמה בנות מאחוריה "מה?! לא אנחנו רק ידידים" אמרתי במהירות אני אמות לפני שאני היה הזונה של מישהו "כן ממש טוב בקיצור תתרחקי מאריאל כי אם לא את בהחלט תשלמי על זה" היא אמרה ויצאה לבחוץ בדיוק שאריאל נכנס "מה היא רצתה?" אריאל שאל "עזוב, אבל כן שמעתי שהיו לך זונות?" אמרתי בכעס אבל לא הראתי אותו
"היא סיפרה לך את זה נכון?" אריאל שאל ביאוש
"יכול להיות" אמרתי "זה היה פעם באמת שמזמן השתנתי מאז" אריאל אמר, לא האמנתי לו אפילו שיכולתי ליראות את האמת בדבריו "בן אדם לא יכול להשתנות" אמרתי בדיוק ששמענו את הצילצול.
                           ♠︎
השיעורים נגמרו די מהר אז איכשהו יצא שאני ברדך הביתה באמת פחדתי שהוא יחזור אבל למזלי אמא שלי לא כתבה לי כלום על זה שהוא חזר אז אני לא חושבת שיש לי ממה לחשוש
אחרי מה שאמרתי לאריאל הרגשתי נורא אפילו שגם הרגשתי כעס זה ברור שאני לא יכולה להחליט על מי הוא יסתכל או עם מי שהוא מזדיין אבל זה עדיין עצבן אותי ממש ומה שיותר מעצבן אותי זה זה שאין לי מה לעשות אם זה.
הגעתי לבית ופתחתי את הדלת ולמזלי לא שמעתי שום צעקה או חגורה כולשהו "אמא! את בבית?"
צעקתי "כן מתוקה אני במטבח" היא אמרה ואני התקדמתי למטבח בזמן שאני מריחה ריח ממש טוב של אוכל "מה זה מה את מכינה?" שאלתי בסקרנות "אני מכינה לך פנקייקים אני יודעת שהרבה זמן לא אכלת פנקייקים אז אני מכינה לך עכשיו" היא אמרה והגישה לי צלחת אם ערמת פנקייקים ומייפל "מתי הספקת לעשות קניות?"
שאלתי בזמן שאני אוכלת את הפנקייק הראשון שבערמה "אחרי שנכנסת לבית הספר הלכתי לקניות" היא אמרה והתיישבה מולי "אז אני רואה שהשגת לך חברים חדשים" היא אמרה
"כן בן ואריאל ממש נחמדים כיף לי איתם" אמרתי והמשכתי לאכול את הפנקייקים "אני שמחה, אז הולך משהו בינך לבין אראל?" אמא שלי שאלה ואני נחנקתי מהפנקייקים בגלל השאלה אמא שלי רצה להביא לי מים וטפחה לי בגב "תאכלי לאט לאט" אמא שלי אמרה והושיטה לי את המים
"אמא קוראים לו אריאל!" תיקנתי אותה
"את רואה ידעתי שאת אוהבת אותו" היא אמרה וחיוך עלה על פניה "אמא ממש ממש לא קורה בנינו משהו אנחנו רק ידידים" אמרתי
"טוב אם זה מה שאת אומרת מי אני שהתווכח"
היא אמרה ומשכה בכתפיה "טוב תודה על הפנקייקים מאמו אני עולה לחדר" אמרתי והתקדמתי למדרגות, נכנסתי לחדר סגרתי את הדלת ונשכבתי על המיטה בדיוק ששמעתי צלצול בטלפון

המורה: שלום תלמידים מחר אתקיים הטיול שלנו🥳 מקווה לראות את כולם אז מה שצריך להביא זה
-בגדים להחלפה
-מברשות שיניים
-משחת שיניים
-חטיפים
-ממתקים
-פנסים
-גרביים ונעליים להחלפה
וזהוו מקווה שנהנה מחר אה ואל תשכחו בגד ים❤.

מחר הטיול ולא התכוננתי שיט שיט יצאתי מהחדר ממש מהר וירדתי למטה "אמא!!"
צעקתי "מה קרה??" היא שאלה בלחץ וקפצה מהמקום "מחר הטיול שלנו" אמרתי
"אני יודעת שילמתי אליו" היא אמרה "את זה אני יודעת אבל לא הכנתי כלום!" אמרתי בלחץ
"אל תידאגי הכנתי לך הכל במזוודה בחדר הכביסה כולל חטיפים וממתקים" היא אמרה והורידה לי אבן מהלב "את האמא הכי טובה בעולם אמרתי ורצתי לחבק אותה "גם אני אוהבת אותך. עכשיו לכי לישון כדי שתקומי מוקדם למחר" היא אמרה וחבטה לי בתחת "טוב טוב
אני הולכת לאב יו מאמו" אמרתי והתקדמתי לעבר המדרגות. הגעתי לחדר ונשכבתי על המיטה
ואז קיבלתי עוד הודעה אבל ההודעה הזאת לא הייתה מהמורה

לא מזוה: אני מקווה שמחר את מגיעה לטיול sol

מה זה סול ומי זה לאזעזעל

אני: מי זה?

לא מזוה: אה כן זה אריאל

אוקיי עכשיו הכל מובן חוץ ממה זה סול

אני: אה אוקיי ומה זה sol?

אריאל: עוד מעט שתלמדי ספרדית את תדעי מה זה אומר, אה וכן לא שחכתי שאמרת לי שבן אדם
לא משתנה אז תני לי להגיד לך משהו הוא כן משתנה.

עד שהיום הזה היה טוב הוא רוצה להפוך אותו לרע אני באמת לא מבינה מה הוא רוצה ממני

אני: טוב אם זה מה שאתה חושב אבל תאמין לי שאני מכירה מישהו שניסה להשתנות ורק נהיה יותר גרוע

לא התכוונתי הגיד לו שזה אבא שלי עדיף שהוא לא ידע אבא שלי באמת היה טוב בהתחלה הוא ממש אהב אותי ולקח אותי לדיסנילנד כמה פעמיים בשנה עד שהוא התחיל לשתות אלכוהל
והתחיל להתעלל בי ובאמא שלי אם אבא שלי מפעם היה יודע על מה שקורה לנו עכשיו על זה שאני ואמא שלי מפחדות להיכנס בבית אחרי כול פעם שאנחנו חוזרות
הוא היה לא מתחיל אפילו לשתות אבל כניראה שהוא לא חשב על זה עד הסוף בהתחלה שהוא התחיל לשתות לא עצרנו אותו כי לא חשבנו שזה יגיע לזה אבל כניראה שגם אנחנו לא חשבנו עד הסוף.
החלטתי לעזוב את המחשבות ואת הטלפון ולנסות לישון עצמתי את עיניי ואחרי כמה שניות
פשוט נרדמתי.