My favorite 9

part 10

~אריאל
"הגענו אתן יכולות להוריד את הכיסוי"
אמרתי והבנות הורידות את המטפחת ששמנו להן על העיניים,אני ובן החלטנו לקחת אותן לספא אחרי כול מה שקרה ואני הכנסתי לעצמי לראש שאני לא הולך לוותר על מאי
לא משנה מה יקרה "לא הבנתי איפה אנחנו?" מאי שאלה והביטה בי "את אף פעם לא היית בספא?" שאלתי אותה בהלם "לא ממש יצא לי להיות בספא, רגע מה אנחנו בספא?!?" היא שאלה ואני הנהנתי "אמלההה תודהה" ג'ני אמרה ומשכה את מאי לבפנים "בוא נקווה שזה יעבוד" בן אמר ונכנס אחריהם "אתה אריאל?" אחת העובדות אמרה והתקדמה אלינו "כן, החדרים מוכנים?" שאלתי את העובדת שהסתכלה עלי כאילו אני איזה ארוחה "כן תלכו ישר ואז ימינה כול אחד בחדר אחר, ואריאל תבוא שנייה לסדר משהו בקבלה"
היא אמרה וקרצה לי, סובבתי את המבט על מאי וראיתי שהיא עדיין מביטה בעובדת הזאת שנועצת בי מבטים ומגלגלת לה עיניים
"טוב לכו אני שנייה בא" אמרתי והם הלכו,
התקדמתי לקבלה ואותה עובדת הרימה את ראשה
"אז באת" היא אמרה ונשענה על הדלפק
"את אמרת לי שאני צריך לסדר משהו בקבלה אז למה שאני לא אבוא" אמרתי
"אתה צריך לסדר את זה שלא הבאת לי את המספר שלך" היא אמרה והושיטה לי את הטלפון שלה "מצטער אבל זה לא יקרה" אמרתי והחזרתי לה את הטלפון "למה לא זה לא ניראה שאתה תפוס" היא אמרה ובאה מולי "זה לא שאני תפו-"
באתי להמשיך אבל היא קטע אותי בזה שנישקה אותי "אריאל אתה ב-" מאי באה ואני התרחקתי מהעובדת שנישקה אותי "הבנתי סליחה שאני מפריעה" מאי אמרה וחזרה אליהם
"אז איפה עצרנו" היא אמרה והתקדמה כדי לנשק אותי שוב "אמרתי לך שזה לא יקרה נכון?" אמרתי והלכתי לעבר החדרים "חזרתי" אמרתי לכולם שחיכו לי ליד החדרים "אני מקווה שלא הפרעתי לכם יותר מידי" מאי אמרה ואני גלגלתי עיניים
"היא קפצה עלי אני נשבע לך" אמרתי וראיתי שבן וג'ני מבולבלים "מה קרה?" ג'ני שאלה והסתכלה על מאי "כלום פשוט כניראה שאריאל הביא אותנו לפה בשביל להתמזמז עם העובדת שבקבלה"
מאי אמרה וג'ני ישר הביטה בי "זה נכון?" ג'ני שאלה "לא היא פשוט קפצה עלי" אמרתי
"טוב אני לא מרגישה טוב אני חוזרת הביתה"
מאי אמרה והתקדמה לעבר היציא "כניראה שזה לא יום בשביל ספא" מאי אמרה ויצאה
"מאי חכי שנייה אני באה איתך" ג'ני צעקה למאי ורצה עליה "פאקק" צעקתי ודפקתי על הקיר
"לך אחריה יא דפוק" בן אמר ואני רצתי לבחוץ
"מאיי!!" צעקתי עד שמצאתי אותה ואת ג'ני בתחנת האוטובוס הקרובה "אריאל עזוב אותי ולך בבקשה" מאי אמרה והתרחקה ממני
"מאי אני נשבע לך בחיי שהיא קפצה עלי"
אמרתי והחזקתי את ידה
"מה זה משנה!! גם ככה אנחנו," היא צעקה ואצביע עלי ועליה "בחיים לא נוכל להיות ביחד אז עזוב ולך!" היא אמרה ושחררה את ידה
"מאי..." אמרתי והיא הביטה בי שוב
"מה לא מובן במה שאמרתי לך?" היא אמרה
"אני הולך" אמרתי והתקדמתי לעבר המכונית
"היא באמת קפצה עלייך או שאתה זה שרציתה את זה?" בן שאל שהגעתי לידו
"אחי אין לי כוח לדבר בואו פשוט נחזור הביתה"
אני לא אשקר היא באמת קפצה עלי אבל אני יצאתי טיפש שלא הרחקתי אותה ישר ממני
"הבנתי" בן אמר ונכנס למושב שליד הנהג, לא
חשבתי שזה מה שיקרה, תאמת לא חשבתי בכלל
חשבתי שהכל ילך חלק אבל כניראה שטעיתי
שלא הכל הולך חלק בחיים.
"אתה עדיין צריך לי הסבר" בן אמר אחרי שתי דקות של שקט "מה יש להסביר האישה בקבלה רצתה את הטלפון שלי אני סירבתי אבל היא לא הקשיבה ופשוט נישקה אותי" אמרתי מרגיש את הזעם עולה "אז תתלונן אליה" בן אמר
"מה זה יעזור לי מאי בחיים לא תסלח לי גם אחרי מה שקרה במשחק וגם זה" אמרתי ועצרתי ברמזור
"טוב בוא נעביר נושא" בן אמר וטפח על כתפי
"אתה בא לישון אצלי?" שאלתי אותו שעצרנו ברמזור "לא הכל טוב תיקח אותי לבית שלי"
בן אמר ואני פניתי ברמזור לכיוון הבית של בן
"אתה בטוח רוצה להיות לבד?" שאלתי בדיוק שהגענו "אחי אני כבר שנה לבד אז הכל טוב"
בן אמר והתקדם לבית שלו ואני התחלתי להתקדם לבית שלי.