נפילת המלך

פרק 26

״נו מה יצא?״ אני שומעת את קולה של לורן מחוץ לשירותים.
אני לא מסוגלת לדבר. אני בהלם טוטאלי.
״שאנון? הכל בסדר?״ אני שומעת את לורן שואלת תוך כדי שהיא נכנסת לשירותים. היא לוקחת את הבדיקה מידי ומסתכלת עלייה.
״או. מיי. גאד.״ היא אומרת, נשמעת יותר בהלם ממני.
״אני יודעת לורן, אני יודעת״. אני אומרת ומפלס הלחץ שלי עולה מרגע לרגע.
״את מתכוונת לספר לו?״ היא שואלת אותי.
״ברור שאני אספר לו אבל.. אני חושבת שאני צריכה קצת זמן. אני צריכה קצת זמן לעכל את הכל״.
״ברור״ לורן מחייכת אליי ומחבקת אותי.

עברו כמה שעות מאז הבדיקה. לורן כבר הספיקה ללכת ואני יושבת על הספה, בוהה בטלוויזיה הכבויה ונסחפת במחשבות שלי.
מה אם לוקאס לא ירצה את התינוק? מה אם הוא ירצה שאני אפיל אותו? לא. אני לא אפיל אותו. אם לוקאס לא ירצה אותו?
מחשבותיי נקטעות כשאני שומעת את דלת הבית נפתחת ואני כבר מרגישה את הלחץ מחלחל בי. אני מחזיקה את הבדיקה בידי בחוזקה.
״לוקאס יש משהו שאני חייבת לספ..״ קולי נקטע כשאני רואה את לאונרד מולי.
אני מנסה לפתוח את פי אבל במשך כמה שניות אני פשוט עומדת, לא מעכלת שהוא באמת כאן.
״אנ.. אני חשבתי שאתה מת״ אמרתי בפחד.
לאונרד צוחק ומתקדם אליי. עם כל צעד שלו לכיווני, אני לוקחת אחד אחורה עד שאני נתקעת בקיר.
הוא מרים את ידו ומזיז את שיערי אל מאחורי אוזניי ופתאום, כשאני מרחק מגיעה ממנו אני מבחינה בצלקת על צווארו.
״לוקאס היה צריך להרוג אותי בעצמו במקום לתת לחייל לעשות את העבודה״ לאונרד אמר.
נשימותי הופכות למהירות ואני מתפללת שלוקאס יכנס בדלת.
״מה אתה רוצה?״ קולי הוא לחישה בלבד.
״אני רוצה מה שרציתי תמיד. את לוקאס מת״ הוא מחייך חיוך מבשר רעות.
ידי עולה על ביטני במגננה, הוא עוקב אחרי ידי ורואה את הבדיקה שאני מחזיקה.
״תראו תראו, את כרגע הפכת את היום שלי להרבה יותר טוב.״ הוא אומר ולוקח את הבדיקה.
אני מזהה הזדמנות ואני שולחת את רגלי בחוזקה אל בין רגליו. ״בת זונה״ לאונרד צועק ונופל על הרצפה.
אני עולה בריצה למעלה, נכנסת לחדר שלי ושל לוקאס ונעלת אותו. אני נכנסת לשירותים ונועלת גם אותם.
אני מבחינה בטלפון שלי ליד הכיור ואני מודה לאלוהים שלא הורדתי אותו למטה.
אני מחייגת ללוקאס.
״בבקשה תענה לוקאס בבקשה תענה״ אני לוחשת ומתנשפת.
״שאנון? אני באמצע פגישה קרה משהו?״ לוקאס עונה ואני מתחילה לבכות בהקלה.
אני שומעת קול חבטה בחוץ ואני מבינה שלאונרד מצא אותי.
״לוקאס לוקאס הוא פה בבקשה״ אני צורחת לטלפון בבכי.
״מי פה שאנון? מה קורה שם?״ הוא שואל ואני שומעת את הלחץ בקולו.
״אני נעלתי את החדר אבל... אבל הוא הצליח להיכנס. לוקאס בבקשה הצילו!״ אני צורחת לטלפון. הדלת של השירותים נחבטת ונשברת ולאונרד עומד בכניסה עם אקדח בידו.
״שאנון אני בדרך. תחזיקי מעמד בבקשה מלאך, תחזיקי מעמד״ לוקאס אומר ואני חושבת שבחיים לא שמעתי אותו כל כך מפוחד.
״לא עזוב אותי, לוקאס אעאעאעעאע״ אני צורחת כשלאונרד תופס בשיערי בחוזקה וגורר אותי על הרצפה לכיוון דלת הכניסה.
לאונרד לוקח את הטלפון מהשירותים. ״אני מקווה שנפרדת משאנון כי זו הפעם האחרונה שתשמע ממנה״ הוא אומר ללוקאס.
״לאונרד?״ לוקאס אומר ומתקשה להאמין שלאונרד חי.
״אני נשבע לך שאם שערה אחת מראשה תיפול, אתה הולך לשלם על זה״ לוקאס מאיים.
״אולי תעזור לי פה לוקאס? אני מתלבט עם מי להתחיל. עם שאנון? או עם התינוק שלכם שנמצא ברחמה?״ לאונרד אומר בחיוך מרושע ומנתק את השיחה לפני שלוקאס מספיק לענות.
״אתה לא תיגע בתינוק שלי״ אני מסננת מבין שיניי ומחזיקה בביטני.
לאונרד רק מחייך ומתקדם לכיווני.