נקודת מבט לוקאס:
אבא שלי פאקינג איים עליה. אני מנסה לשמור עליה מפני הרוסים והיא פותחת חזית עם אבא שלי, ממש שאנון הטיפוסית.
מסיבת האירוסים נגמרה לפני עשר דקות. השארתי את שאנון עם לורן ולוק. אני מחפש במבטי את אבא שלי ואני רואה אותו מדבר עם איזו אישה שנראית צעירה ממנו לפחות בעשר שנים. פאקינג זקן חרמן.
אני מתקדם אליו במהירות ובכל שנייה שעוברת הזעם שלי רק גדל.
"מה אמרת לשאנון?" אני שואל אותו.
"לוקאס תכיר זו כריסטינה" הוא מציג לי את הזונה החדשה שלו ומתעלם לגמרי מדבריי.
אני בוחן אותה. החזה שלה מזוייף, השפתיים שלה מלאות בהזרקות והיא נראית כמו פאקינג פלסטיק מהלך.
"אני אראה אותך מחר גבריאל" היא אומרת ומסתכלת על אבי במבט מפתה. היא הולכת ומספקת לאבא שלי זווית ישירה לתחת שלה. הוא מלקק את שפתיו.
"אני אשאל את זה רק עוד פעם אחת וכדאי לך לענות. מה. אמרת. לשאנון" אני מדגיש כל מילה במשפט האחרון.
"תיזהר לוקאס, שמור על הטון שלך" אבי מצווה עליי.
"אתה כבר לא הקאפו. אתה לא יכול לומר לי מה לעשות" אני מזכיר לו שהוא העביר את השליטה אליי לפני שלוש שנים.
אחת הסיבות שעזבתי את שאנון היא בגלל העברת השלטון. אבי החליט שאני כשיר כדי לקבל את תפקיד הקאפו. לא יכולתי לסכן את שאנון, היו לי הרבה אוייבים כשרק התחלתי.
"היא מהווה הסחת דעת בשבילך בן, אני לא ארשה לה להיכנס לראש שלך. תתרחק ממנה" הוא נהם. מגיל קטן הוא לימד אותי שאהבה היא חולשה בעולם שלנו, ואסור שתהיה לי חולשה. בתור הקאפו אני צריך להינשא לאישה מתוך תועלת בלבד, אסור לי להתאהב בה או בכל אחת אחרת. עד הרגע שבו פגשתי את שאנון לא היו לי חולשות.
"אני פאקינג מתחתן איתה עוד חודש" אמרתי לו.
"אני רואה איך אתה מסתכל עליה ואני גם רואה איך היא מסתכלת עליך. אם אני אראה שהיא מהווה איום כלשהו על המאפיה אני אדאג להעלים אותה" הוא אומר ומסתכל בעיניי.
אי אפשר להסביר את רמת העצבים שמתחוללת בגופי כרגע.
"אם שיערה מראשה תיפגע, ואני אדע שאתה אחראי לזה אני לא אהסס להרוג אותך" אני אומר לו, מסתובב והולך.
הטלפון שלי רוטט בכיס. אני מוציא אותו ומסתכל על הצג. 'לוק'.
"כן לוק" אני עונה ומתקדם לרכב שלי.
"קיבלנו מודיעין על הרוסים, הם עומדים להפציץ את אחד מבתי הקזינו שלנו"
"תכין את האנשים ותתכונן ליציאה. מתחשק לי לפוצץ כמה רוסים" חייכתי וניתקתי.
'תדאג לשמירה על שאנון ותביא לה את לורן שלא תהיה לבד' כתבתי ללוק.
"צוות אלפא אתם בכניסה, צוות בראבו אתם ביציאה. לוק אתה בא איתי" אנחנו מחוץ לקזינו שלנו. הוצאנו משם את כולם בזמן.
"צוות אלפא מזהה תנועה בכניסה לבניין" שמעתי פתאום באוזנייה שלי.
"מבקשים רשות לפעול" ראשי הצוותים אומרים
"קיבלתם" אני אומר ומטעין את האקדח שלי.
אני בועט בדלת. "הפתעה" אני אומר ומתחיל לירות ברוסים.
"אני לא יודע אם הם אמיצים או סתם טיפשים. להיכנס לשטח שלנו עם מעט כוחות זו התאבדות" לוק אמר.
"זו לא טיפשות. זו הייתה התוכנית שלהם מההתחלה" אני אומר ומחבר את הנקודות בראשי. "מה?" לוק מסתכל עליי ומנסה להבין על מה אני מדבר.
"תחשוב על זה. הם נכנסו לשטח שלנו בידיעה שנעלה עליהם, הם הגיעו בכמות קטנה, הם רצו לבחון אותנו. הם רצו לדעת מה הכוחות שלנו ואיך אנחנו פועלים."
"אז שיחקנו ישר לידיים שלהם" לוק סינן מבין שיניו.
"אחת אפס להם. אבל המשחק עוד לא נגמר" אמרתי ויריתי בראשו של חייל רוסי שגסס על הרצפה.
"איפה היית?" שאנון שאלה. היא שוכבת על הספה לצידה של לורן.
"מה קרה לך? עינייה נפערות כשרואה את הדם על בגדיי. "אני בסדר זה לא הדם שלי" אני אומר לה והדאגה בעינייה נעלמת.
"אני רוצה לצאת מחר עם לורן" היא נעמדת ונותנת לי זווית ישירה לגופה. היא לובשת מכנסונים קצרים וחולצת טריקו לבנה שמגיעה לה עד אמצע הבטן. היא לא לובשת חזייה ואני יכול לראות את פטמותיה הורודות מזדקרות. אני מרגיש את הזין שלי מתעורר לחיים.
"אני ולוק נבוא איתכן. את לא יוצאת בלי שמירה ואני לא סומך על אף אחד". אמרתי ועליתי במדרגות, לא נותן לה הזדמנות להגיב. שמעתי אותה נאנחת ומתיישבת בחזרה על הספה.
נכנסתי למקלחת ושמתי את הזרם הכי קר. אחזתי בזקפה שלי והתחלתי לשפשף את עצמי. דמיינתי בראשי את שאנון תחתיי, עירומה ומתפתלת. גונחת לעוד. גמרתי מהר ויצאתי מהמקלחת. ירדתי למטה וראיתי ששאנון נרדמה. הרמתי אותה בזרועותיי והתקדמתי לחדר שלי. היא לא תאהב את זה כשתתעורר.
YOU ARE READING
נפילת המלך
Roman d'amourשאנון גלר בת ה20 היא תלמידה מצטיינת. היא טסה לאוניברסיטת ניו יורק להתחיל ללמוד רפואת מוח בקורס מיוחד. היא חמת מזג, טובת לב ולא תיתן לאף אחד לדרוך עליה. לוקאס ג'ונסון בן ה22 הוא בנו של גבריאל ג'ונסון, הקאפו של המאפיה האיטלקית בניו יורק. הוא יהיר, שחצ...
