הסכנה שלי

פרק 1

"היי" אמרתי למוכר שבסוף הסימטה
"מה הוא הקוד?" שאל האיש
"נץ שחור" אני כבר מותשת מהסימאות האלו
"בשבילך גברתי" לקחתי את השקית והלכתי לבייתי

הורדתי נעליים והלכתי לשירותים והסתכלתי במראה
"ריילי, באמת שוב ? אמרת שתגמלי מזה אחת ולתמיד" אמרה השותפה לדירה שלי לאחר שברחתי מהבית
"קייטי, אני מצטערת" הדמעות זלגו והיא חיבקה אותי,
היא הלכה לסלון והלכתי להחליף לפיגמה.
אני החלפתי לחולצה רוברסייז ולמכנס משבצות ארוך, אני הלכתי לסלון וישבתי בכורסה הקטנה שקרובה לטלוויזיה.
"ריילי מה קרה?" היא שאלה אותי

"אני לא יודעת מה לעשות קייט, אני מרגישה שכל העולם נחרב. אין לי שום דבר קבוע בחיים, אני סך הכל בת 16 וההורים שלי, נפטרו ברחתי מהבית והידרדרתי לסמים. לפני שהם מתו למדתי למבחן  בשביל שאמא תהיה גאה בי שהיא תחזור אבל לא! היא היתה צריכה לעשות לי את זה. קייט חוץ ממך אין לי אפחד"

היא חיבקה אותי בחמימות "ריי הכל יהיה בסדר ויש לי רעיון"
"איזה?" שאלתי בסקרנות ובצפייה רבה
"את תלכי לבית ספר! את תהיה איתי ועם החברות שלי ואז הכל שוב יחזור לשגרה!" התרגשה קייטי
"את חושבת שזה רעיון טוב?" שאלתי בפחד
"כן!" צעקה בהתרגשות וקפצה מהספה
"אז נלך לבית ספר!" אמרתי בעליזות
"נדבר עם הרווחה והם יממנו את זה" אמרה
"סבבה אני אלך עכשיו, עדיין ציבוריים. רוצה לבוא איתי?"
שאלתי את קייט "סבבה רק שנייה" אמרה ורצה להתארגן
שמתי חזייה סווטשירט ויצאנו.
היה יחסית קריר והשמש עוד מעט שקעה אז מיהרנו
"הגענו!" אמרה קייט נלחצתי ממש

אחרי 20 דקות :

"זה היה מהיר" אמרתי
"נכון! הביאו לך את בגדי הבית ספר ומחר תלכי יחד איתי" אמרה
חזרנו הביתה הורדתי תסווטשרט ונכנסתי למיטה מתתי מעייפות.
חלום:
"אבא חכה לי!" צעקתי
"אמא אני פה!" ראיתי אותה ואת אבא הולכים אל הלבן
"תעצרו אל תלכו, אני אוהבת אותכם"
דמעות זולגות מעיני ביום הלוויתם קברו את הגופות
"אמא, אבא" בכיתי והסתכלתי לשמיים
צלצול שעון פתאום הופיע הודיע על קבורתם
למה הצליל הזה לא מפסיק?

קמתי בבהלה, וישר כיביתי את השעון המעורר הזה. נשמתי במהירות, חלמתי על ההורים שלי. התעצבתי אבל לא נתתי לזה לעצור אותי, הכל היום צריך להיות בסדר. אני אכיר חברות חדשות ואני יהיה בסדר.

הלכתי להתארגן. צחצחתי שיניים, עשיתי קוקו גבוה,שמתי מסקרה ופודרה, התלבשתי התלבושת האחידה ושמתי נעליים. לקחתי את התיק ואז קראתי לקייט שהיתה בסלון והכינה לנו כריכים..

"מוכנה להיום?" שאלה קייטי
"יחסית, אני בלחץ שאני לא אשתלב" היא ציחקקה
"את תהיה איתי טיפשונת ועם החברות שלי" חייכתי
היא סיימה להכין את הבריטים ויצאנו.

הגענו לבית ספר לאחר 10 דקות הליכה, זה היה מתיש. נכנסנו בשער ולחשתי בהחזקת אצבעות "על החיים ועל המוות"
מהרגע הזה לא ידעתי למה אני נכנסת בכלל הרעש של הנערים הצועקים, המסדרון המפחיד של החוקרים, הכל איך שאני זוכרת אותו.

"קייט" אמרתי
"כן ריי?" היא ענתה
"איפה הכיתה שלנו?" שאלתי
"בסוף המסדרון בואי אחרי" היא רצה ואני אחריה
"הגענו" היא אמרה בהתרגשות וחייכה עד השמיים
"שלום כולם" היא צעקה בכיתה כולם הסתכלו עליה ועלי
"זאת התלמידה החדשה, ריילי תכירי את הכיתה החדשה שלך"
"שלום" "היי" "איזה יפה" "מי היא?" "ואוו" "חתיכה" אלו הדברים ששמעו בכיתה וחייכתי במבוכה.

חבורת בנות התקרבו עלי ושאלו אותי שאלות
"יש לך חבר?" הבלונדה שאלה במהירות
"לא" עניתי
"את ההית בכלא?" הברוטינית אמרה
"לאאאא" אמרתי
"את יפה,עשית בוטוקס?" שאלו
"לאאאא!" אמרתי בחדות
"תצטרפי תחבורה ש...״ קייט משכה אותי משם לפני ששמעתי מה הן עמדו לומר והודיתי לה כל כך. אחת מהן צעקה ״בואי לאמת או חובה בהפסקת אוכל בחצר האחורית!״
״קייט רוצה שנלך?״ קייט הינהנה
עבר שעתיים מתמטיקה שעברו כמו סיוט
ואז הפסקת האוכל. אני וקייט הלכנו לחצר עיגולים,
והם חיכו לנו במעגל. שאלתי ״מי מתחיל?״
״אני צעקה״ הבלונדה היא סובבה את הבקבוק ויצא
על בן כלשהו שואל אותי ״אמת או חובה?״ אמממ
״חובה״ כולם ציחקקו ״חובה עלייך לספר לנו מי הקראש שלך״
חייכתי ואמרתי ״מישהו שראיתי בסופר, הוא היה נראה וואו״

אני אמשיך יום אחר פליז לייק ותגובה תפרגנו תפיצו בבקשה תודה רבה😍