פרק 4

44 2 2
                                    

מהפרקים הקודמים כי עבר נצח:
חזרתי לכיתה במהירות ובדממה. ״איפה הוא?״ המורה שאלה ״לא מצאתי אותו,מצטערת גברת גרין״ היא הנהנה וסימנה לי לחזור למקום. אני התחלתי לחשוב על משהו אמר... אני מפחדת, ריילי תפסיקי לחשוב על זה! פאק ריילי תפסיקיייי!

-

נקודת מבט תומאס:

המורה הבת אלף הזאת, עומדת לשלם אני התקשרתי לאח שלי פארקר. ״שלום אחי היקר״ אמרתי בנוקשות ״מה אתה רוצה?״ שאל בהתיאשות ״המורה הזאת מטומטמת״ אמרתי בכעס ״ו...״ נאנחתי ״אתה יודע מה... היא צריכה לשלם״ פארקר שתק ״להרוג אותה או לזי...?" הוא שאל "להרוג אדיוט" הוא גיכך "נו תשיג לי איזה מישהו" אמרתי "זאת רק מורה תזכור" פארקר ניסה להרגיע אותי "פארקר זהר מימני,המורה המטומטמת חייבת לשלם ואם אתה לא תעשה כלום או לפחות תשיג לי תיגבורת, היא עוד היום מתה והמשפחה המסכנה שלה" אמרתי בכעס והוא נאנח "שוב השטויות המטומטמות האלו מבית ספר אני כל כך לא מתגעגע" גיגלגלתי לו עניים "איזה מזל שיש פה מישהו שלא שילם את הכסף של הסמים, אז אני חייב להישאר" אמרתי בחוסר סבלנות "טוב תומאס, נמאס לי לשמוע את הקיטורים שלך אני אשיג לך משהו אבל עכשיו ביי" אין לי כוחות לאח הזה.

אני בדרך לכיתה, רואה מרחוק ילדה שנראתה בערך כמו מי שישבה ליידי. היא חוזרת מכיוון שההיתי בו, הלכתי אחריה בדממה וראיתי אותה הולכת במהירות כאילו היא לחוצה ממשהו מה הסיכוי שהיא שמעה אותי? אין סיכוי, איך היא תגיע לשם ? פאק היא נראת חמודה יחסית. לא בא לי להרוג אותה, השאלה למה לא בא לי? טוב אין לי זמן לזה. פאק מה קורה לי יש לי היום פגישה אני אצטרך לצאת מבית ספר. תמיד אפשר לשחק את השומר...

למה תומאס היה צריך לצאת ?
הפרק היה קצר בגלל שאני בתקופת מבחנים אני אפצה אותכן בפרק הבא מבטיחה לכן❤️

הסכנה שליWhere stories live. Discover now