פרק 3

49 1 1
                                    

מהפרק הקודם:
״אבל האגדי, המיוחד שלנו, תומאס״ הסתכלתי עליו במבט מוזר, הוא היה לי מוכר ״הוא נראה לא מאיים, הוא נראה נורמלי, אבל מכל הבנים בבית ספר הוא הכי טוב במיטה. הוא מיסתורי ואפחד לא יודע מי הוא אבל כן הוא מקובל בגלל שהוא מסתורי אז כולם רוצים אותו״ הוא הרגיש לי בתחושת בטן לא טובה אבל כולם אומרים אחרת אז שיהיה...

-

כבר היה צלצול וכל הילדים ששיחקו אמת או חובה התקפלו לכיתות, ישר הלכתי לקייטי ״קייט, למה שלחת אותי ללכת להכיר את הבנים עם אגם?״ היא נראתה קצת חוששת.
״סתם,חשבתי שתראי את החתיכים מהמגרש״ צחקקתי
״כן ראיתי״ היא ציחקקה גם
״ריילי קדימה אנחנו צריכות להגיע לשיעור!״ אמרה קייט
״אוקיי״ אמרתי ביאוש.

הלכנו לכיתת המדעים, ראיתי את אגם מדברת עם כמה חברות מחוץ לכיתה ואני וקייטי נכנסנו לכיתה, שם ראיתי את תומאס, הילד ממקודם. הוא נראה כל כך פשוט שיער חום עיניים חומות אבל אני לא יכולה להסביר את המשיכה שיש לי אל הבחור הזה.
עזבתי אותו והפנתי מבט כדאי לראות איפה אני יושבת, כל המקומות תפוסים, קייטי ליד ילדה עם שיער חום, אגם ליד בן עם משקפיים, וליד מי אני אשב?
סרקתי את הכיתה לחיפוש מקום פנוי, אני ליד תומאס פאק ריילי, כמה מזל יש לך על היום הראשון בלימודים, חשבתי לעצמי בציניות.

ניגשתי עליו "היי הוכל לשבת פה?" שאלתי בנחמדות
"אמ טוב" אמר בשיעמום, היי אני לא משעממת
"אני ריילי ואתה?" שאלתי כאילו אני לא יודעת איך קוראים לו
"אני תומאס, את חדשה פה?" שאל
"כן, למה?" הוא שתק

העברתי מבט ללוח הכיתה והקשבתי לשיעמום הנקרא מדעים.
אני כותבת במחברת מה שגברת גרין כותבת. אני שונאת אותה היא כותבת המון חומר אני זוכרת עוד אותה מהחטיבה. תומאס הצביע ללצאת משירותים כבר במשך כמה דקות והמורה לא התייחסה

"את מטומטמת?" תומאס צעק על גברת גרין
"סליחה?!" אמרה גברת גרין בקולניות
"אני מצביע פאקינג חצי שעה, ואת לא מפנה צליל אחד קטן ומסכן" פניה התאדמו
"אדון תומאס תהיה בשקט! אתה מפריע לחברי הכיתה!" הוא גיחח
"אל תוציאי עלי את מה שלא הוצאת במיטה, אוקי?" שאל בשיא החוצפה "סליחה?! אתה ממש חצוף, לך לחדר המנהל!!" צעקה בשיא קולה והוא צחק ולחש " את תשלמי על זה" היא גילגלה את ענייה והוא יצא מהכיתה. אחרי חמש עשרה דקות המורה אמרה לי לקרוא לתומאס שיחזור לכיתה, ולראות עם הוא נשאר ליד הכיתה.

יצאתי מהכיתה בשיא המהירות, וכבר על השנייה שפתחתי את הדלת לא ראיתי אותו פה. איפה הוא יכול להיות לעזאזל? לא בא לי להסתבך עם המורה אבל באותו הזמן לא איתו. נלך לחפש אותו, אני שותתי במסדרונות בית ספרי והוא לא פה. כאילו הוא נעלם, לפתע אני שומעת כמה לחשושים ואני מתקרבת לרעש ושהצלחתי לשמוע את הקול של תומאס נעצרתי. וציתתי תומאס אמר ״נו תשיג לי איזה מישהו״ נרתעתי אבל לא זזתי ממקומי ״פארקר זהר מימני, המורה המטומטמת חייבת לשלם ואם אתה לא תעשה כלום או לפחות תשיג לי תגבורת, היא עוד היום מתה והמשפחה המסכנה שלה״ התחלתי לפחד. ריילי את חזקה, זה בטח בצחוק את תשכחי מזה הוא סתם נער.

חזרתי לכיתה במהירות ובדממה. ״איפה הוא?״ המורה שאלה ״לא מצאתי אותו,מצטערת גברת גרין״ היא הנהנה וסימנה לי לחזור למקום. אני התחלתי לחשוב על משהו אמר... אני מפחדת, ריילי תפסיקי לחשוב על זה! פאק ריילי תפסיקיייי!

מה עומד לקרות? אתן שואלות אותי? אני לא יודעת תחכו לפרקים הבאים ביי ביי 😍

הסכנה שליWhere stories live. Discover now