פרפרים בבטן

פרק 19

נקודת מבט אן-

״אן את מקשיבה לי בכלל?״ אמלי העירה אותי מהמחשבות ״מה כן-כן״ קפצתי ויישרתי את מבטי אליה.

״הרגע סיפרתי לך ששמעתי את עומר וחבר שלו שהוא רוצה להציע לך לצאת איתו לסרט או משהו כזה״
היא אמרה בהתרגשות ומחאה כפיים, שאני לא הגבתי אפילו לרגע על זה.
״דיי אן אל תגידי לי שאת עוד עליו, תצאי עם עומר ותשכחי ממנו כבר כי הוא לא יחזור״
כל כך כאב לי לשמוע את זה אבל זה היה נכון
כי עבר כבר חודש וחצי מאז שאני והוא ראינו אחד את השני, לא ציפיתי שהוא יופיע לי בחלון יום אחרי כמו בסרטים או ידפוק לי בדלת שהוא רטוב כולו מהגשם ואומר שהוא מתגעגע כי אנחנו בכלל בקיץ, אבל כן ציפיתי שלפחות יהיה לו אכפת באיזשהו מקום, למרות שאני יודעת שאני זו שדפקה את זה וכנראה זה היה לטובה.

״אני אחשוב על זה אמ אבל אני לא מבטיחה כלום״
אמרתי וקמתי אחרי שהצלצול נשמע.

״היי אן״ ראיתי את עומר רץ אחרי מנסה לתפוס אותי
״היי״ אמרתי והסתובבתי אליו בשאלה
״מה שלומך? איזה שיעור יש לך עכשיו?״
״אני בסדר אני חושבת, אני בדיוק הולכת לכימיה״
״אה מגניב אני הולך לפיזיקה עכשיו״
״אה טוב תהנה?״ אמרתי בצחקוק והתרחקתי ממנו קצת.
״רגע אן רציתי לשאול אם תרצי לצאת איתי לסרט או לאן שתרצי מתישהו?״
״אהה כן אני חושבת שזה יהיה נחמד״ אמרתי בהיסוס לא בטוחה בעצמי בכלל,
״יופי אז נקבע ואבוא לאסוף אותך ביי יפה״
גיחך ובלגן את שיערי מעט ונפרדנו כל אחד לדרכו.

כעבור שבוע
אני ועומר מדברים כל היום במשך שבוע שלם, הוא מצחיק אותי מחמיא לי כל הזמן וגורם לי להרגיש איתו הכי בנוח בעולם, ולמען האמת אני חושבת שאני מרגישה אליו משהו?
יצאנו כבר פעמיים בפעם הראשונה הוא לקח אותי למסעדה והכרנו אחד את השני ופעם השנייה הלכנו יחד לבאולינג.

עומר- היי יפה מה קורה?
אן- אני בסדר X
עומר- נצא היום לסיבוב?
אן- כן, אני אשמח לראות אותך :)
עומר- זה בסדר להגיד שאת מתגעגעת אליי מותק;;)
אן- מישהו פה חי בסרט X
אן- סתם ;) מתגעגעת.
עומר- ברור שמתגעגעת, קורא אותך כמו ספר פתוח X
עומר- אאסוף אותך באחת עשרה תהיי מוכנה X

אני שונאת שהוא קורא לי מותק זה תמיד מזכיר לי אותו ולמען האמת, אני לא יכולה לשמוע אף אחד שקורא לי ככה אם זה לא הוא, זה רק מחזיר אותי אחורה ולא נותן לי להתקדם לשום מקום.
———

הגיע השעה אחת עשרה ונשאר לי כמה דברים קטנים לסיים ואני ועומר נוכל ללכת.
עומר עלה אליי לחדר יושב לי על המיטה מתעסק על הטלפון.

״מה אתה חושב הנעלים האלו או אלה?״ שאלתי אותו
״אל תשימי נעלי עקב אני אוהב שאת נמוכה ככה״ הוא אומר בחוסר התעניינות, ״אבל אז זה הורס הכל״ ״תכננתי לנעול נעלי עקב״ התלוננתי.
״אז תשימי נעליים שטוחות אני לא רואה בזה בעיה״
הוא אמר ממשיך להתעסק בטלפון.
כל הרצון שלי לצאת איתו ירד בשנייה וחצי האחרונות.
״אולי תעזוב את הטלפון?, מאז שנכנסת לפה אתה לא מפסיק להתעסק בו״ הסתכלתי עליו בציפייה שיעזוב אותו אבל כל מה שהוא עשה זה לצחוק למסך ואז להגיד ״מה אמרת? סליחה לא הייתי מרוכז״