My hired killer - רוצח שכיר שלי

פרק 18 - סול

אחרי שתיאו סירב לקחת ממני אוכל
התקרבתי עליו ממש עם השמיכה שהייתה עדיין מעליי והזר שבין ידיי
"קח"
אמרתי לו
גורם לו להסית את מבטו עליי
"תיאו תאמין לי שאני אוכל בסדר?
אני פשוט לא משמין זה גנים"
אמרתי לו באנחה
דחפתי לו את מה שנשאר מהזר לתוך ידו
ושילבתי את ידי מתחיל לראות את הסרט במתחיל
למרות שראיתי מהצד שתיאו בוהה בי בחיוך
הסרט התחיל בדמות לא ידוע לקהל
כשנמצאת לבד בביתה ומאוימת מאדם מסתורי
שמציק לה בטלפון
בקטע הזה עורר בי לחץ וקריפיות
בשלב מסוים היא מבינה שהאדם מעבר לטלפון
רציני
היא פתאום מוצאת את בן זוגה
מת במרפסת
(מפה אני מוסיפה קטע שלא קיים בסרט)
רואים שהיא בלחץ היא מתקרבת אליו באיטיות
לפתע מולה קופץ הרוצח עם סכין ענקית
זה גורם לי לצרוח
להתקרב לתיאו ולהסתיר את פני בחזהו
"הכל טוב סול זה רק סרט"
תיאו אמר לי בניחום מלטף את ראשי
וככה גורם לי להרגיש ישנוני
אבל בכל זאת המשכתי לראות את הסרט
עד שבאמצע כבר נרדמתי

נק מבט - תיאו

באמצע הסרט שמתי לב לזה שסול
נרדם אז השכבתי את כל גופו על הספה
כשראשו נח על בירכי פרצופו קבור בתוך ביטני
והתחלתי לדבר איתו הכי פתוח כי הוא ישן
"אתה יודע
אתה הבן אדם הראשון שגורם ללב שלי לדפוק
בהתחלה הכחשתי את זה אבל אז התחלתי לאט לאט לקבל את זה
בילדות שלי חינכו אותי שאין דבר כזה גבר וגבר ביחד
ממש התעללו במי שהיה כזה
אני רק מקווה שלך לא עשו את זה
בקיצור
היה לי קשה לקבל את זה לא בגלל שאתה גבר
אלה בגלל שלא התאהבתי אף פעם
אבל עכשיו אני מרגיש הבן אדם עם הכי הרבה מזל בעולם בגלל שבגשתי אותך
אתה אולי לא מבין את זה
אבל אתה באמת מלאך
ולא אפל
אתה מלאך כלכך טהור שבטעות נפל לגיהנום הזה
שנקרא החיים
אני מבטיח לך שמעכשיו כל דבר שתרצה תקבל גם עם זה בקשה הכי לא הגיונית בעולם
העיקר שתיהיה מאושר
אני יעשה כל מה שתרצה העיקר תיהיה שמח"
לחשתי לו באוזן בזמן שעדיין שיחקתי בשיערו
ולאט העייפות נפלא עליי גם ונרדמתי

"הירו בוא לפה עכשיו מפלצת קטנה!"
צעקתי על בילד בן החמש
ורדפתי עכשיו בזמן שהוא רוץ ומצחקק
"לא רוצה ולא רוצה"
הירו צעק לי צוחק
ואז התחבא מאחורי רגליים
הרמתי את מבטי רואה את סול עם ידיים שלובות ופנים חתומות
"זה הוא התחיל"
אמרתי לו והשפלתי את מבטי רואה את הירו
מוציא לי לשון והחזרתי לו
"תיאו תיהיה בוגר"
סול אמר לי נישק אותי על הלחי והלך להכין
ארוחת ערב
"מפלצת קטנה"
אמרתי להירו וכשלא שם לב
הרמתי אותו לספה מניח אותו שם
ומתקיף אותו בדיגדוגים
"לא!דיי פאפא,הצילווו!"
הירו צעק לעזרה בזמן שהוא צוחק
והפסקתי מיד
"מלשן"
אמרתי לו ושילבתי את פני
עושה את עצמי רוגז
"פאפא?"
הירו שאל ועלה מעליי להסתכל לי בעיניים
"פא? כועס על הירו?"
הירו שאל אותי עוד פעם ולא עניתי לו
"דאדא!"
הירו ירד ממני
צעק לסול ורץ לכיוון המטבח איפה שהיה סול
"תיאודר בלאק!"
שמעתי צעקה מהמטבח וידעתי שזה לא טוב
ראיתי את סול נכנס לסלון כשהוא מחזיק בידו של הירו
"תשלים עם הבן שלך"
סול אמר לי בטון קשוח
הסתכלתי על הירו רואה אותו עם עיניים נוצצות מסתכל לעברי
"לאלא קטני אני רק צחקתי"
אמרתי לו נבהל
מרים אותו במהירות אל בירכי
ומנגב דמעה שוררת שברחה לה מעיניו הכחולות של הירו
"פא?צ..צחק?"
הירו שאל בשיהוקים
"כן ברור
אני אוהב אותך תמיד"
אמרתי לו וחיבקתי אותו חיבוק מוחץ עצמות
"ממש כמו שני ילדים בגנון"
שמעתי את סול ממלמל מיואש
וחזר למטבח
"מה אתה אומר נלך להציק לדאדא קצת?"
שאלתי את הירו בחיוך תכמני והוא ישר הנהן
שמתי אותו על כתפי והלכתי איתו ביחד למטבח
"תיאו...תיאוו....תיאו!!"