תוך שניה הוא דקר את הצוואר שלי והכניס את החומר הסגלגל אל תוך המערכת שלי
תוך דקה הרגשתי מעט מסוחרר
"אתה תלך לישון ותשכח הכל
אבל אל תדאג אני יתייחס אליך הכי טוב בעולם"
אוסקר אמר לי
'תיאו בבקשה תציל אותי
אני מתחנן'
וזה הדבר האחרון שחשבתי לפני שנפלתי לשינה עוד פעם•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°
נק מבט - תיאו
החושך כבר ירד
סול יצא בבוקר ועדיין לא חזר
ואני לא מפסיק לדאוג
הרמתי את כל המאפיה על הרגליים
כולם מחפשים אותו ואת פגסוס אבל אף אחד עדיין לא מצא אותם
יצאתי לבחוץ עם לורד מקווה שהוא יריח את סול או פגסוס אבל הוא לא מוצא כלום
לפתע שמעתי פרסות מתקרבות עליי במהירות
אני מסתובב לראות את פגסוס רץ עליי
"סול למה אתה לא עונה לאף אחד?!"
צעקתי לכיוון פגסוס אבל שמתי לב שסול לא על פגסוס
והתחלתי עוד יותר לדאוג רצתי לפגסוס
והוא נראה נסער
לא מפסיק לנשוף בכעס
הוא הסתכל על לורד מתחיל לעשות קולות
כנראה מדבר איתו
(בוא כולנו נדמיין שזה אפשרי)
כשפגסוס הפסיק לדבר עם לורד
ללורד היה כעס בעיניים
והוא שאג עם זעם בעיניים
"היי מה קרה?!"
שאלתי את לורד לא מבין מה קורה
פגסוס ישב לפתע על הריצפה
ולורד שם את כפות רגליו על האוכף
והסתכל עליי מנסה לומר לי משהו
"מה?"
שאלתי את לורד לא מבין מה קורה
אז לורד קפץ בנחת עם ידי עוד פעם על האוכף
הואזזתי את לורד מסתכל על הנקודה הזאת שהוא קפץ עליה הרמתי טיפה את האוכף
בין האוכף לשמיכה היה מכתב
הודתי ללורד וישר פתחתי את המכתב'תיאו אם את קורא את זה כנראה שחטפו אותי
ליד האוכף יש מצלה אתה לא יכול לראות אותה
אבל תיכנס לצילומים תראה מה קרה שם
הצילומים על המחשב שלך בתיקייה שלי
הקוד זה 417
אני סומך עלייך שתמצא אותי'
זה כל מה שהיה כתוב
וזה הספיק לי כדי להיכנס לתוך האחוזה בריצה
"בנים אליי למשרד עכשיו!"
צרחתי לבנים בזמן שאני רץ למשרד שלי
בלחץ שומע את הבנים רצים אחריי
התיישבתי המהירות על הכיסא
פתחתי את המחשב פתחתי את התיקייה של סול
שמתי את הקוד
רואה את אפשרות של המצלמות ונכנסתי
בהתחלה ראו את סול נרדם ליד פגסוס
ואז רואה מישהו לוקח את פגסוס בזמן שהוא משתולל
רואים מישהו מנסה להרדים את סול אבל הוא עילף אותו
ואז רורים אותי מדבר עם מי שלקח את פגסוס
שמענו מהם אמרו
הוא הקריב את עצמו בשביל שפגסוס לו ימות
ואז פגסוס חזר לפה
כנראה שפגסוס הסתכל מרחוק
וראות את האיש מרדים את סול ומכניס אותו לתוך תנדר/טנדר(לא סגורה על איך כותבים את זה)
ואז הם נעלמו ופגסוס חזר לרוץ לפה
"אני ירצח את הבן זוה שלקח אותך!"
צחרתי בעצבים וניפצתי את האגרטל שהיה לידי על הקיר
"היי היי תרגע
אנחנו נמצא אותו"
דייגו אמר לי וניסה להרגיע אותי
מה שלא כלכך הצליח לו
"תגיד לי זה נראה לך מרגיע אותי!"
צעקתי עליו בעצבים
ונעמדתי מולו באיום
"תיאו אל תעשה משהו שתצטער עליו"
ריק אמר לי מנסה גם להרגיע אותי
"רגע שניה
תריץ שניה אחורה"
דילן לפתע אמר גורם לכולם להשתתק
הרצתי אחורה את הסרטון לתנדר/טנדר
"הינה רואים את זה
רואים שם את הלוחית רישוי"
דילן אמר ושמח שמצא משהו
"מי המטומטם שלקח אותו ולא הוריד את הלוחית?"
שאלתי אותם
"תגיד תודה,תשתוק
ותיכנס למאגר הלוחיות"
דילן אמר לי וזה מה שעשיתי
זה שייך למישהו שקוראים לו אוסקר
יש את המספר טלפון שלו אפילו
ואני ישר התקשרתי אליו ושמתי על ספיקר
"הלו?"
שמענו קול עונה
"יחתיכת בן זונה
תחזיר את סול!!"
צרחתי עליו את החיים
והוא רק צחק הבן זונה
"אויי תיאו
אני חושב שאיחרת את המועד
תבין אני בדיוק עכשיו הזרקתי לו חומר שיגרום לו לשכוח הכל
כולל אותך ואת הפמליה המפגרת שלך"
הוא אמר לי והיתיישבתי בהלם על הכיסא
"תחזיר אותו!!"
דילן חטף את הטלפון מידי
וצרח על אוסקר
"אוו מי אם לא הילד השני של משפחת קונטי
לא סיפרתי לכם
אבל אני בעצם רצחתי את ההורים שלם ושל סול
אמיל היה רק תכסיס משעשע מאוד"
אוסקר אמר וזה גרם גם לדילן להיתיישב על הריצפה בהלם
"תיאו אתה יודע מה עוד נהדר?
סול עוד כמה שעות יתעורר
ואני יגרום לו להתאהב בי
הוא אפילו לא ידע מי אתה"
אוסקר אמר וצחק
"אתה חתיכת בן זונה
אנחנו עוד נחזיר אותו זה רק עיניין של זמן
ומה אתה חושב אולי הזיכרון של סול יפגע
אבל המוח לא
הוא תמיד יהיה המלאך האפל
אז אני מזהיר אותך כל לילה שתלך לישון תישן עם שתי עיניים פקוחות
כי מי יודע מתי הוא יחליט לחרוט לך כנפיים על העורף"
דייגו אמר לאוסקר בעצבים וארסיות
וניתק בעצבים את הטלפון
"תאתר לי אותו"
דייגו אמר לריק והוא ישר הלך למחשב שלי וניסה לאתר את אוסקר
"ריק"
לחשתי לו
לוקח את צומת ליבו
"מה יש?"
ריק שאל אותי בדאגה
"תעזוב את זה זה חסר סיכוי
הוא כבר נתן לו את החומר
הוא לא יזכור אותנו"
אמרתי לריק בתבוסה
ועלו לי דמעות בעיניים
"איבדנו אותו כבר"
אמרתי וקברתי את פניי בין ידיי
"מה?
תיאו ממש לא!
הוא יזכור אותנו
ואם לא אנחנו נזכיר לו
אנחנו לא מוותרים על אחי"
דילן צעק עליי
אבל זה כבר לא חדר לי לתוך המוח
נפלתי כבר לתוך הבור השחור
"תעשו מה שאתם רוצים
אני קיבלתי כבר העובדה הזאת"
אמרתי להם קמתי מהכיסא והתקדמתי לכיוון היציאה מהמשרד שלי
"תיאודור בלאק!!
שלא תעז לצאת מהחדר הזה
ברגע שאתה יוצא מפה אתה מוותר על סול לתמיד!"
דילן צעק עליי
וזה כן נכנס לי למוח
"סול בחיים לא היה מוותר עליך אז תוזיז את התחת שלך לכיסא ותעזור לנו למצוא אותו!"
דילן צרח עליי
ולא האמנתי איך לרגע בכלל חשבתי על לוותר על סול
האהבה של החיים שלי
"אתה צודק לא יודע בכלל מה חשבתי!"
אמרתי לעצמי בעצבים
וחזרתי לכיסא
"ריק תן לי"
אמרתי לו והוא זז מהמחשב
יודע שאני יותר טוב ממנו במחשבים
וכך היה
תוך פחות מחמש דקות שהרגישו כמו נצח
הגעתי למבוי סתום
"הוא חסם את האפשרות הבן זונה!"
צרחתי בעצבים
"ברגע שהוא יפול לי לידיים אני ירצח אותו באכזריות
שבחיים לא הכירו!"
אמרתי
'תתכונן אוסקר כי אני הולך לרדוף אותך בלילות'
חשבתי לעצמי וחייכתי באכזריות●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○▪︎○●○●○●○●○●
מקווה שאהבתם את הפרק😘
אבל אני צריכה שאלה
הספר בקרוב יסתיים
בפרק 32
מה שאומר שנשאר חמישה פרקים
הייתם רוצים אולי שאני יעלה הכל בבת אחת
מחר?
הוא אפילו היום בערב?
מה שאתם מחליטים💋
YOU ARE READING
My hired killer - רוצח שכיר שלי
Acción**הושלם💖** כולם הכירו את השם 'תיאו בלאק' ראש המאפיה האיטלקית אם אתה רק חושב על לגעת במשהו ששייך לתיאו בלאק תתחיל לברוח אבל זה חסר טעם כי הוא ימצא אותך בצהוריים תיאו וטים הלכו למסעדה לפגישת עסקים עם ראש המאפיה הספרדית שהיה בברית איתם הם דנו ביחד...