My hired killer - רוצח שכיר שלי

פרק 17 - תיאו

אחרי מה שקרה לי עם הפורץ הזה
אמרתי לחיילים לקחת אותו למרטף
ובכל הזמן הזה אני עדיין יושב עם סול על הריצפה
הוא לא משחרר ממני בטענה שהוא מפחד שאני יפגע
"סולי צריך לחזור לישון"
אמרתי לו כשראיתי שהוא שניה מלהירדם לי על החזה
למרות שאני לא יתנגד לזה
"א..אני מפחד לעזוב אותך"
הוא אמר לי וחיזקת את אחיזתו סביב צווארי
"בוא יהלום שלי לפחות תישן בנוח"
אמרתי לו וקמתי מהריצפה בזמן שאני מחזיק אותו בין ידיי כמו תינוק
לקחתי אותו למיטה שלי שמתי אותו בתוכה וכיסיתי אותו
כשבאתי ללכת לשניה הרגשתי משיכה קטנה בחולצה שלי
רואה את ידו הקטנה של סול מחזיקה את הקצה של החולצה
"אל תעזוב אותי"
סול אמר והסתכל עליי במבט פגיע
"אני רק הולך להביא משהו
אני שניה חוזר
אני מבטיח"
אמרתי לו
והוא שיחרר את חולצתי
הלכתי לחדר של לורד ומאל
נכנסתי לחדר רואה את מאל ולורד ישר רצים עליי
"קטנים שלי"
אמרתי בחיוך וליטפתי אותם
"אני רוצה לבקש טובה"
אמרתי להם
והם הסתכלו עליי
"מישהו ניסה לתקוף אותי אבל סול מנע ממנו
ועכשיו הוא מפחד עליי
הוא גם קצת בסטרס
אני יכול לבקש שתבוא לישון איתי ואיתו?
כדי שאולי זה ירגיע אותו?"
שאלתי אותם
הם הסכימו ובאו אחרי לחדר שלי
פתחתי את החדר וישר לורד
רץ מתחת לפוך והתכרבל עם סול
אני ומאל נכנסנו בעדינות רבה לא להעיר אותם
ככה ישנו ביחד
וקיוויתי שככה יהיה תמיד

** בוקר. 11:00 **

"איזה חמודים הם"
שמעתי לחישה מעליי ופתאום פלאש סינוור אותי
"תגיד לי אתה מטומטם אתה רוצה להעיר את תיאו??
או יותר גרוע את סול??"
שמעתי קול לוחש בלחץ
"מאוחר מידי הערתם אותי כבר"
אמרתי ופתחתי את עיניי
רואה את דייגו וטים
"פאק"
טים לחש והסתכל עליי בפחד
"להתחיל לברוח?"
טים שאל
והנהנתי בראשי
ותוך שניה דייגו וטים נעלמו מהחדר בריצה
"יהלום קטן שלי
תקום בוקר"
לחשתי לו לאוזן וליטפתי את שיערו
"עוד מעט"
סול אמר בקול מפונק
וניצמד עליי כמה שיכל
הראש שלו היה על החזה שלי וידו על הבטן שלי
"הולך להיות יום מיוחד היום"
אמרתי לו מנסה להקים אותו
"מה יש היום?"
סול שאל וזה נשמע המום בגלל שהפנים שלו היו קבורות בחזה שלי
"הולך להיות יום כיף
בשביל להפיג את המתח שצברנו בימים האחרונים"
אמרתי לו והוא ישר קם ממני והסתכל עליי בהתלהבות
"אז בוא נקום למה אתה מחכה"
סול אמר עם אנרגיות וגם להתלבש
ואני אחריו
בוא אני יסביר לכם
התכנון שלי
זה ללכת לראות כמה סרטים עם מלא מלא חטיפים וממתקים
אחרי זה לקראת השקיעה נלך לר...
בעצם נשאיר את זה הפתעה גם לכם
"בוא כברר"
סול אמר לי בהטלוננת ורטינה כמו ילד קטן
וניסה למשוך אותי מהיד למרות שלא זזתי מילימטר
"נווו"
סול אמר לי ביאוש
והסתכל עליי עם עיניי כלבלב
"אל תעשה לי את עיניי הכלבלב"
אמרתי לו בחיוך קטן שמח שהוא נפתח אליי
"רגע למה אתה בכלל עושה לי עיניי כלבלב?"
שאלתי לא מבין
"כי אתה לא בא איתי ליום כיףףף"
סול אמר לי בהתלוננות
"אני בא פשוט שקעתי במחשבות
בוא אחרי"
אמרתי לו
והובלתי אותו לחדר קולנוע

החדר קולנוע👇

החלטתי שזה יום כיף רק בשבילי ובשביל סול אז אמרתי לבנים לא להתקרב אלינו היום
באמצע הספה היה שולחן ובו היה הזר אוכל שהכנתי לפי בירור שלי עם קייל
סול הכי אוהב מקדונלס
אז הכנתי לו זר כזה
התקדמנו יותר לכיוון הספות ועכשיו סול רואה כבר את הזר
"א..אתה עשית את זה?"
סול הסתכל בהלם על הזר ואז הסתכל עליי
"כן אהבת?"
שאלתי אותו בחיוך חסר ביטחון
"ברור מקדונלס זה אהבת חיי"
סול אמר בהתרגשות חיבק אותי חיבוק מהיר
ורץ לזר

הזר👇

"רואים הצעקה זה בסדר מבחינתך?"
שאלתי אותו בחיוך תחמני
כי בבירור שהיה לי עם קייל הוא אמר שסול לא אוהב סרטי אימה
ממש לא אוהב בגלל שהוא מפחד
ככה שזה אומר שהוא יצמד אליי כל הסרט
אבל זה יהיה במקריות לחלוטין
לא שתכננתי את זה או משהו
"אהה ברור"
סול אמר לי בחוסר ביטחון
התיישב בקצה השני של הספה
הכי רחוק ממני
והתכסה בשמיכה שהיית שם
אני גם כן התיישבתי בספה
אבל באמצע הספה
לא רחוק מידי ולא קרוב מידי אל סול
התחלנו את הסרט
שמעתי את הבטן שלי מקרקרת
הרגשתי גוון ורדרד עדין עולה על לחיי
ורק קיוותי שסול לא שמע את זה
"קח"
לפתע שמעתי את סול אומר לי והפנתי את מבטי עליו רואה שהוא מגיש לי את מה שנשאר מהזר
שדרך אגב נשאר מלא
כאילו הוא אכל רק איזה שלוש נגאטס
"מה?לא זה שלך
חוץ מזה אתה צריך לאכול"
אמרתי לו בקשיחות
והחזרתי את מבטי אל המסך

___________________________________________

מקווה שאהבתם את הפרק🥰
פרק הבא יעלה בעוד שבוע ביום חמישי
בערב