פרק - 25

550 35 27
                                        

נק מבט - ריק

הרבה זמן לא דיברנו אה?
אז סול ביקש ממני טים דייגו ודילן לצאת מהאחוזה
כי הוא רוצה להיות לבד עם תיאו
מין הסתם שהבנו למה אז יצאנו מהבית
והלכנו לסרט אימה
אני ישבתי ליד טים מצד ימין של טים דייגו ישב
מצד השני שלי דילן ישב
הוא כלכך יפה באמת כאילו אלוהים ישב במשך ימים וסרטט כל תו בפנים שלו ובגוף שלו
ואם לא הבנתם עד עכשיו
אז כן אני מאוהב בו
באמת איך אפשר שלא?
הוא כמו אל יווני
הוא לא יודע מה אני מרגיש כלפיו
ונראה לי שזה הזמן שלי לספר לו
אז אחרי הסרט אני ידבר איתו
כל הסרט לא הפסקתי להיצמד לידו של דילן
שבכלל חשבתי שיעיף אותי ממנו אבל או רק ניחם אותי וחיבק אותי אליו
אז נראה לי שאולי יש סיכוי קטן

הסרט נגמר וטים ודייגו הלכו למצוא לנו מסעדה
ואני ודילן נשארו לבד
"אני צריך לספר לך משהו"
"אני צריך לספר לך משהו"
אמרנו ביחד אחד לשני וצחקנו
"קודם אתה"
אמרתי לו בחיוך
"לאלא אתה קודם"
דילן ביטל את מה שאמרתי וחייך
"יודע מה?
נגיד ביחד"
דילן אמר והסכמתי
"אני חושב שאני אוהב אותך"
"אני חושב שאני אוהב אותך"
אמרנו גם ביחד והופתעתי
לא ציפיתי שהוא יגיד את זה
אבל באמת הרגשתי הכי מאושר בעולם
"אני רוצה להזמין אותך לצאת"
דילן אמר לי בחיוך המקסים שלו
גורם לי להסמיק ולהשפיל את מבטי
"היי אתה לא יכול להשפיל מבט
הכתר יפול לך"
הוא אמר והרים את ראשי בעדינות
גורם לי להעלות עוד שכבה ורודה על הלחיים
"נו אז מה אתה אומר?
תצא איתי?"
דילן שאל אותי ויסתכל לתוך עיני
"אני ישמח לצאת איתך"
אמרתי לו בחיוך
ובצעד נועז נישקתי אותו
וזה הרגיש מדהים
פה הבנתי כמה אני אוהב אותו
מיליוני פרפרים שהיו כלואים בתוכי ישתחררו ועשו תחרות סלטות מי עושה יותר יפה
"אתם באי-אויי איזה חמודיםם"
שמענו פתאום מהצד
רואים את טים מחייך אלינו
"טים אתה מת היום"
אמרתי לו בעצבנות שעצר את הרגע שלי ושל דילן
והתחלתי לרדוף אחריו בכל המתחם
"בוא הנה יחתיכת גמד מפוחלץ!"
צעקתי עליו בזמן שהוא עדיין המשיך לברוח ממני
"מי גמד?!"
הוא עצר בפתומיות והסתובב אליי עם מבט רצחני בעיניים
"אתה"
אמרתי לו
"אתה הולך להצטער על זה"
הוא אמר ואז הוא התחיל לרוץ אחרי
וככה בילנו במשך כל הערב

** למחרת בבוקר **

"ריק?
הגיע הזמן לקום"
שמעתי קול לוחש לי
מפריע לי לשנת היופי
"ריק קום קדימה כולם מחכים לך"
הקול לחש עוד פעם
פתחתי את עיניי בריפרוף
רואה את סול יושב לידי על המיטה
"בוקר טוב
קטנצ'יק"
אמרתי בפיהוק וקמתי לישיבה
"כמה פעמים אני צריך להגיד לך אני לא קטן"
סול אמר לי בייאוש
"כל עוד אתה יותר קטן ממני
אז מותר לי לקרוא לך ככה"
אמרתי לו בציחקוק
וקמתי מהמיטה
לוקח חולצה שחורה מהארון ולובש אותה
"כולם מחכים לך למטה לארוחת הבוקר
אז תיתארגן מהר ותבוא
טוב?"
סול שאל אותי והנהנתי בזמן שציחצחתי שיניים
סיימתי את כל ההיתארגנות של הבוקר
וירדתי במדרגות לשולחן האוכל
באמצע מורד המדרגות שמעתי דיבורים אז נעצרתי והקשבתי
"אזז אחי היקר נדלקת על ריקו?"
שמעתי את סול שואל את דילן
לא שמעתי את התשובה אז הצצתי קצת
מאחורי הקיר ככה שאני רואה אותם אבל הם לא אותי
ראיתי את דילן מוריד את ראשו עם סומק בלחיים וחיוך ביישן
"אנחנו מחכים לתשובה"
טים אמר בחיוך תכמני כשדילן הרים את ראשו חזרה
עדיין סמוק בלחיים
"כן גם אני מחכה"
אמרתי ויצאתי מהמחבוא יורד מהמדרגות לכיוונם
"סול אני ירצח אותך"
שמעתי את דילן לוחש לסול
"א..אני לא יודע על מה אתה מדבר"
דילן אמר בגימגום קל ולא הפסיק לשלוח
מבטי מוות לסול שרק התפוצץ מצחוק על מבוכת אחיו
"טוב אנשים היה נחמד מינוס לראות אתכם
אבל אני יוצא לרכיבה אני יחזור בערב"
סול אמר קם פינה את הצלחת שלו
ויצא מהאחוזה במהירות
"קרה לו משהו?"
שאלתי את תיאו לא מבין
"אני לא יודע
משהוא קם היום בבוקר הוא מתנהג מוזר
ששאלתי אותו מה קרה הוא לא ענה לי"
תיאו ענה לי
"תעזבו אותו"
שמעתי לפתע את דילן אומר והביט לי בעיניים
"אתה יודע מה קרה לו??"
תיאו שאל את דילן בדאגה
"אתם אתמול עשיתם את זה?"
דילן ניהיה מובך ושאל את תיאו
"כן,אבל מה זה קשור?"
תיאו שאל את דילן לא מבין
"זה לא שלי אני לא יכול להגיד לך
כשיגיע הזמן סול יספר לך"
דילן אמר לתיאו
"מה?! ממש לא!
מה קורה לו??"
תיאו התחיל להתעצבן על דילן וצעק עליו
"תיאו אני מבין אותך שאתה בחוסר וודאות
אבל אני לא יכול לספר לך
זה התפקיד של סול
אני מצטער"
דילן אמר לתיאו עם מבט מצטער בעיניים
"לא צריך אותך
אני יגלה לבד"
תיאו אמר קם בעצבים מהשולחן
ישר דילן קם ועצר את תיאו עם גופו
מונע מתיאו ללכת
"תיאו אני מבין שאתה דואג
אבל תיתן לו לספר לך לבד
תכבד אותו
אני יודע שאתה יכול לגלות לבד
אבל תחשוב שאם תגלה את זה
מבלי שסול סיפר לך
הלך לכם הקשר
הדבר הכי חשוב לסול זה אמון
אז תיתן בוא אמון ותחכה שהוא יספר לך"
דילן אמר לתיאו
תיאו נאנח ביאוש
והנהן
"בסדר אני לא יבדוק כלום"
תיאו אמר והלך למשרד שלו
"סול יהיה בסדר?"
שאלתי את דילן בדאגה אחרי שחזר לשבת בשולחן
"ברור
זה לא משהו שמסכן חיים"
דילן אמר וכולם חזרו לאכול בשקט
חוץ ממני שלא הפסקתי להסתכל על דילן
לא מבין איך הוא יכול להיות כלכך יפה

—---------‐-------‐-----------------------------------------------------------------------------------------------------

אזזזזז אל תרצחו אותיי לא היה לי זמן לנשום בגלל סיום הלימודים
אבל אני אחזור להעלות
לא מבטיחה שבצורה סדירה אבל
אני כן יעלה
מקווה שאתם עד עכשיו נהנים מהחופש
הספקתם כבר ללכת לים?
לבריכה?
מקווה שאהבתם את הפרק🥰

My hired killer - רוצח שכיר שליWhere stories live. Discover now