התעוררתי בבוקר שלמחרת מרעש מים זורמים וכאב ראש תקף אותי נאנחתי ונשענתי על גב המיטה ובדיוק אז דלת המקלחת נפתחה "התעוררת" מתאו אמר שיצא מהמקלחת כשמגבת כרוכה סביב מותניו וכל פלג גופו העליון חשוף "איך את מרגישה?" הוא שאל והתיישב בצד המיטה לידי "כואב לי הראש" עניתי לו והוא החווה בראשו לכיוון השידה שם היה מונח כדור וכוס מים "תודה" אמרתי אחרי שבלעתי את הכדור, מתאו הנהן והתקדם לחדר הארונות "אתה ממהר לאנשהו?" שאלתי בלי לקום מהמיטה עדיין "כן, היום נתחיל לחפש את הבוגד" הוא אמר ויצא מחדר הארונות עם מכנס עליו וחולצה שהוא מסתבך בלכפתר, קמתי מהמיטה והתקדמתי אליו מתחילה לכפתר לו את החולצה, בלי לומר משהו מתאו מצמיד את שפתינו לנשיקה עדינה "שכחתי לספר לך" אמרתי פתאום בהתלהבות אחרי שהתנתקנו "היום זה היום הראשון שלי בסוכנות!" אמרתי וקפצתי כמו ילדה קטנה, אין לי מה לומר תמיד רציתי להיות מעצבת אופנה ברור לי שזה לא חלום לגיטימי אבל אי אפשר להסביר את ההרגשה ברגע שמעצבים זה כמו להיות בעולם משלך שרק אתה שולט בו ואחרי הרבה זמן שבכלל לא היה לי אומץ להירשם לסוכנות כלשהי בסוף התקבלתי לאחת הטובות "אני שמח בשבילך, אני בטוח שתעצבי את הדברים הכי יפים" הוא אמר ושם יד על מותני במטרה לקרב אותי "כן? אתה תלבש את מה שאני אעצב?" שאלתי אותו למרות שהתשובה הייתה ברורה "אני אלבש רק את מה שתעצבי" אמר בחזרה "ככה אתה מוותר על בגדים של קווין קליין בשבילי?" התגרתי בו עוד "אני אוותר על הכל בשבילך ואת יודעת את זה" הוא אמר והצמיד אותי אליו "אם תרצי אני לא אלבש בגדים בכלל" הוא לחש לי באוזן "אתה לא צריך ללכת?" אמרתי והתרחקתי ממנו באחת "אנחנו נשלים פערים גברת" הוא אמר וסידר את עצמו "אני ואת הולכים למסעדה בערב" הוא אמר ולא טרח לשאול "אם אני לא יכולה?" שאלתי "את יכולה, בכל זאת צריך לחגוג את היום הראשון שלך" הוא אמר "אתה מחפש תירוצים כדי לצאת איתי לדייט?" שאלתי אותו בכוונה "אני לא צריך תירוצים בשביל זה" הוא אמר וחייך לפני שיצא מהחדר, התחלתי להתארגן אחרי שראיתי שעוד שעה אני צריכה להיות שם, אחרי שהתלבשתי ירדתי וראיתי שאין אף אחד בבית, הבנים כנראה עובדים ושירה הודיעה לפני שעה שהיא הולכת לקניות "היי, אתה יודע איפה הרכב שלי?" שאלתי את אחד השומרים שהיו ליד הדלת "גברתי, מר ג'קסון אמר לי להסיע אותך שתצטרכי" הוא אמר ברצינות "איך קוראים לך?" שאלתי אותו "רועי" הוא ענה "אוקיי רועי אז אולי במקום להסיע אותי תוכל פשוט להגיד לי איפה הרכב שלי?" שאלתי אותו כי אני ממש לא צריכה נהג "מצטער, פקודה של הקאפו" הוא ענה "כן ברור הקאפו" מלמלתי והלכתי לצד תוך כדי שחייגתי למתאו "כן אנה" הוא ענה אחרי שני צלצולים והיה נשמע ממהר "אתה מוכן להגיד לגורילות שלך שיתנו לי לנהוג" אמרתי לו בעצבים, לא אכפת לי שהוא כנראה צריך להיות איפשהו במקום לדבר איתי למה הוא חושב שאני צריכה נהג "אמרתי להם להסיע אותך" הוא אמר "כן את זה הבנתי אבל אני לא צריכה נהג" אמרתי "לא אמרתי שאת צריכה" איף איזה קרציה "אתה מוכן פשוט להגיד להם שאני אסע בזהירות ושיעזבו אותי?" שיניתי גישה ואמרתי את זה בקול עדין "לא, עדיף שהם יקחו אותך" הוא אמר "לא נכון אני יודעת לנסוע לבד מה זה הפרימיטיביות הזאת?" אני חוזרת בי השינוי גישה לא עבד אז פשוט אמרתי לו את זה וניתקתי, כמובן שאחרי שניה הוא התקשר שוב אבל סיננתי "הקאפו שלך אמר שתיתן לי לצאת" אמרתי לאותו שומר שחזרתי לשם תוך כדי סינון שיחות ממתאו "אני צריך לשמוע אותו" הוא אמר, אנשים באו לשגע אותי היום "אתה באמת רוצה להטריח אותו עכשיו?" אמרתי וראיתי שהוא היסס "יופי אז אני יכולה לצאת?" אמרתי והוא היסס בשנית ״אני אקח את זה ככן" אמרתי והחלטתי לא למתוח את הגבולות ולשאול איפה הרכב שלי אלה לקחת את אחד הרכבים של מתאו. "כן" עניתי למתאו אחרי שהתחלתי בנסיעה לסוכנות "למה לעזאזל את לא עונה לי?" הוא שאל בעצבים "אוי סליחה הייתי עסוקה בלבחור איזה רכב לקחת לך" אמרתי והדגשתי את זה שבסוף הצלחתי לצאת לבד "הם נתנו לך לצאת?" הוא שאל, עדיין עצבני מאוד "כן, אבל שלא תעז לעשות להם משהו מתאו אמרתי להם שאישרת" אמרתי לו ברצינות, אני לא מוכנה שיקרה להם משהו בגללי, שמעתי אותו נאנח מעבר לקו "אנה אם אני אומר שיקחו אותך יש לזה סיבה" הוא ענה "אם אני לא יודעת מה היא למה לי לזרום עם זה?" אמרתי לו "נדבר על זה בבית" הוא ענה והבנתי שהוא צריך ללכת "אוקיי להתראות" אמרתי וניתקתי, ברור לי שזה מסוכן שיצאתי לבד אבל הוא לא יכול לכלוא אותי בבית.
אחרי שעתיים שבהם הכרתי את הצוות וכמה מהאנשים שם ואפילו למדתי כמה דברים יצאתי בחזרה לכיוון הרכב, הסתובבתי במקום כמה פעמים ולא מצאתי אותו, פאק איפה הוא יכול להיות? זה רכב ובפעם האחרונה שבדקתי לא היו לו כנפיים "מחפשת משהו?" ששמעתי קול אומר מאחוריי, הסתובבתי וראיתי בחור שנראה בערך בגילי "אני-" באתי לומר אך הפעם קול אחר קטע אותי, קול עמוק יותר, קול שהייתי מזהה ממרחקים "לא היא מסתדרת" לא הייתי צריכה להסתובב כדי להבין שמתאו היה זה שאמר את זה "אה אמ אוקיי רק רציתי לעזור" אותו בחור אמר מפוחד "לא צריך" מתאו אמר והניח יד על מותני, אותו בחור קלט את המסר הסתובב והלך "אתה ממש סנוב אתה יודע?" אמרתי למתאו והסתובבתי אליו "שלום גם לך" הוא אמר "שלום, מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו "באתי לאסוף אותך" הוא אמר בפשטות "כן אמ דרך אגב הרכב שלך קצת נאבד" אמרתי במבוכה וסובבתי את ראשי לצדדים כדי לראות אם הרכב חזר באורך פלא "אחד השומרים לקח אותו מלכה" הוא גיחך ואמר, אוקיי אולי הייתי צריכה לנחש שזה יותר הגיוני מאשר שהרכב יצמיח כנפיים "יותר הגיוני" אמרתי ומתאו הניד בראשו בחיוך, הוא החווה בראשו לרכב כלשהו שלו שחונה בצד, הייתי אומרת איזה רכב אם הייתי מבינה במכוניות אבל אני לא "איך היה לך?" מתאו שאל אחרי שנכנסנו לרכב והוא התחיל בנסיעה "היה ממש נחמד, הכרתי את כולם שם ולמדתי כמה דברים בזמן שנשאר" אמרתי בחיוך "אני שמח" מתאו אמר וחייך חיוך קטן שהסיט את המבט לכיווני "איך היה לכם?" שאלתי מתכוונת לזה שאני חושבת שהם היו אמורים לעשות את התוכנית שלהם בנוגע לבוגד "טוב, סיפרנו לכל אחד מה שצריך רק צריך לראות מה יודלף" הוא ענה והנהנתי, "אני אוהבת אותך, אתה יודע" אמרתי לו פתאום אחרי כמה דקות של שקט, עם כל כמה שהוא מעצבן לפעמים אני מעריכה אותו מאוד, כל מה שהוא עושה עבורי, בין אם זה לבוא לאסוף אותי ובין אם זה לרצוח מישהו שהטריד אותי, טוב זה קצת מרתיע אבל זה בסדר כי אני יודעת שלמרות הכל הוא לא יפגע בי "גם אני אוהב אותך מלכה" הוא אמר וחייכתי אליו, אני לא יודעת איך התחברתי אליו בזמן כזה קצר אבל אני מקווה שלא אצטרך להיפרד מההרגשה הזאת אף פעם, ההרגשה של לאהוב ולהיות נאהבת בחזרה, ההרגשה של להיות איתו.
אחרי הרבה זמן שלא פרק חדש🙌
אשמח שתצביעו❤️
YOU ARE READING
אהבה ונקמה
Romanceמה יקרה שילדה שעברה אונס והתעללות תתאהב בראש המאפיה האיטלקית? ⚠️טריגר התעללות,אונס, מוות⚠️
