אני מתנצלת שלקח לי כל כך הרבה זמן להעלות את זה פשוט לקח לי מאתיים שנה לכתוב את זה כי זה ארוך רצח (תהנו אהובות)
- נ.מ היונג'ין -
'הנמשים שלו כל כך יפים, והוא מדבר עם כל כך הרבה התלהבות... הוא כל כך חמוד...'
"הוואנג היונג'ין!" שמעתי את המורה קורא בשמי.
"כן?" השבתי בשאלה. "אני שמח שאתה אוהב לחלום אבל כרגע אנחנו בכיתה שלי, ובכיתה שלי לא חולמים!" המורה המשיך לגעור בי בזמן שגלגלתי את עיניי.
"יפה שזה מצחיק אותך, בגלל שזה כל כך מצחיק למה שלא תבוא ללוח ותענה על 5 השאלות שכתבתי כאן?"
גלגלתי את עיניי בשנית וקמתי לעבר הלוח.
'מורה למתמטיקה מזוין' חשבתי לעצמי.
"סיימתי." אמרתי והתיישבתי בחזרה במקומי.
"כזה מהר? אנחנו נראה.." הוא אמר בלגלוג ופנה לבדוק את תשובותיי.
"וואו... היונג'ין... זה - הכל נכון!" המורה אמר בהפתעה לאחר שסיים לבדוק את הכל.
כל הכיתה פתחה במחיאות כפיים והריעה לשמי בקול.
"זה מספיק!
היונג'ין, עשית עבודה טובה, אבל זה לא אומר שאתה יכול לחלום באמצע השיעור, לא בשלי לפחות"
"בסדר"
"אני שמח שיש לנו הבנה. בוא נמשיך בשיעור!"
*צלצול*
"אוקיי כולם, נגמר השיעור אתם יכולים לצאת להפסקה."
שמעתי אנחות הקלה מכל מיני כיוונים בכיתה ופתאום ראיתי דמות עומדת מול השולחן שלי.
הרמתי את ראשי להסתכל עליו, ידעתי שזה הוא, אבל תמיד כיף להעמיד פנים שלא.
פליקס. כל כך פאקינג יפה.
"היי הוואנג" הוא אמר בחיוך.
"היי ליקס, מה קורה?" השבתי לו חיוך.
"לא משהו מיוחד, פשוט... ראיתי שאתה מבין את החומר ממש טוב ורציתי לשאול אם.. אולי אתה ואני נוכל להיפגש מתישהו ותוכל לעזור לי ללמוד..?"
הוא שאל בתמימות וביישנות. איך הוא כל כך חמוד?!
"כן, בטח. יש לך את המספר שלי?"
הוא הניד בראשו לשלילה.
"אז אני אתן לך אותו, תגיד לי מתי אתה רוצה להיפגש."
קרעתי דף מהמחברת שלי ורשמתי עליו את המספר שלי.
"הנה" הושטתי לו את הדף, "תשלח לי הודעה."
"תודה, היונג'ין! אתה מלאך!" הוא הצהיר בחיוך והלך.
'מלאך בתחת שלי, תסתכל במראה חתיכת יצור אלוהי'
___________
*צלצול*
"ו..אה, נגמר השיעור. אתם משוחררים ללכת הביתה. יום טוב!"
המורה אמר כשהצלצול האחרון נשמע ברקע.
התחלתי להכניס את חפציי לתיק כשהוא ניגש אליי. אותו מלאך שתמיד נמצא במוחי ובליבי.
"היי היון-" פליקס התחיל אבל קטעתי אותו באמצע, "היון?" שאלתי.
"כינוי שחשבתי עליו" הוא אמר בחיוך קטן שגרם גם לי לחייך.
"בכל מקרה, רציתי לשאול אם אכפת לך להיפגש אצלי עכשיו כי-" הוא אמר אבל נקטע שוב על ידי, "בטח".
"תודה היון אתה הכי טוב!" פליקס חיבק אותי קלות והרגשתי את לחיי מאדימות.
