Guilty Pleasures (gxg)

3. הזונה של המשרד (חלק א)

שימו לב
הפרק מכיל אלימות מילולית, פיזית וbdsm (לא הארדקור)
תהנו 😘

״גברת ויינברג?״ נינה הציצה מעבר למחיצה שבשולחן העבודה שלי.
״אזולאי מוסרת שתגיעי למשרד שלה, ומייד״ היא הסתכלה אלי במבט יודע כל.
״היא נראתה כועסת״
נינה הייתה המזכירה של הבוסית- בחורה בגובה ממוצע, עם שיער חום חלק, פנים ממוצעות, אבל יריכיים גדולות ושדיים תפוחים ועומדים שהזדקרו מאחורי החולצה המכופתרת שלה ושדרגו את המראה הכולל ל׳כוסית משרדית׳.
נאנחתי ועזבתי את המחשב ואת המסמכים שעבדתי עליהם. ״כבר באה, תני לי רגע״ אספתי כמה דפים שנראו חשובים כדי שלא יהיו שום תהיות לסיבת הביקור שלי, והלכתי אחרי נינה.
״נו, עלמה, מה עשית עכשיו?״ אסנת צחקה מהשולחן שלה בקצה החדר ״לא מפסיקה לעשות בעיות, אה?״ צחוק קל התפשט במשרד, והמשכתי ללכת, מסמיקה בשקט. לא הייתי עובדת רעה - הדוחות שלי היו סבירים ואף פעם לא עשיתי בעיות.
אבל התדירות שבה ריינה קראה לי למשרד שלה, בהחלט גרמה לזה להיראות כאילו כן.
נינה תפחה על זרועי כשהגענו למשרד ״אל תדאגי. את כאן רק חודשיים, היא תרד ממך באיזשהו שלב״ היא אמרה, חייכה אלי חיוך מנחם והתיישבה בדלפק שליד המשרד. תהיתי אם היא יודעת. תהיתי אם היא הייתה ככה במקומי לפני שהגעתי...
נשמתי עמוק ודפקתי בדלת, מחכה לתגובה.
״כנסי.״ נשמע קול מעומעם מבפנים, ודחפתי את הדלת הכבדה

•••

המשרד היה גדול, ומעוצב בטעם קלאסי. היו כמה ספות ישיבה לאורחים, שולחן תה ומדפים על גבי מדפים של ספרים ומסמכים. החלונות הענקיים היו מכוסים בוילונות, וריינה נשענה על שולחן העץ הגדול שעמד בסוף החדר, עם סיגריה בין האצבעות ומבט נוקב שהעביר בי צמרמורת. היא הייתה גבוהה, חטובה ויפייפיה לא אמיתית. עור שזוף טבעי, אף ישר ועינים חדות וחודרות. היה אפשר לראות מייד, שהיא במצב רוח חרא.
שיט.
״קראת לי לבוא, גברתי?״
היא לא ענתה וסימנה לי להתקרב.
התקרבתי אליה והיא בחנה אותי מכף רגל ועד ראש - התלבשתי כרגיל, עם חולצה לבנה מכופתרת חלקה, חצאית שחורה צמודה וגרביים חצי שקופות שעלו עד חצי הירכיים שלי. הייתי יחסית גבוהה (לא יותר מריינה, כמובן) והמבנה גוף שלי היה דומה לשל נינה - לא בדיוק רזונת, עם חזה שופע ויריכיים מלאות. אפילו הצבעים שלנו היו זהים - שנינו לבנבנות חיוורות ותמימות מראה. ההבדל היחיד היה שהשיער שלי היה בלונדיני, ושלה היה ג׳ינג׳י כהה.
ריינה הסתכלה עלי למשך עוד דקה שלמה.
״תתפשטי״
עשיתי כדבריה, והורדתי את החולצה הלבנה והחצאית הצמודה, נשארת רק עם חזיית תחרה ותחתונים לבנים. היא התקרבה עלי, במרחק סנטינטרים מהפנים שלי, וסטרה לי. הרגשתי את הכוס שלי מתכווץ טיפה מהמכה, למרות שהיא לא הייתה בשום איזור אינטימי ולמרות שניסיתי להכחיש את זה. לא אמרתי כלום כנגדה, מחשש שזה יגרום לה להתפרץ. פעם הייתי מתנגדת, אבל אני יודעת כבר לאן זה יוביל.
וחוץ מזה, לא כזה מפריע לי.
״הייתי מצפה שתלמדי כבר, מטומטמת. תתפשטי, אני רוצה אותך עירומה. ובואי אלי״
היא הלכה למאחורי השולחן, מחטטת במגירה. הורדתי במבוכה את החזיה ואת התחתונים, חושפת את שיער הערווה הבהיר ואת הפטמות הורודות שלי. הקור מהמזגן העביר צמרמורת על גופי העירום והלכתי לכיוונה, כדבריה. היא חייכה, לראשונה להיום
״זונה טובה, ככה צריך. בגדים עליך זה פשוט בזבוז״
בניגוד לרצוני, הסמקתי עמוקות מהמחמאה מזמן שהיא חיטטה במגירה, בציפיה למה שמחכה לי.
״ועכשיו, ילדה, את יודעת מה קורה״