כיביתי את הטלוויזיה בגועל והתהפכתי על הגב במיטה, משועממת מהתחת. ״איפ. איזה זבל״ מלמלתי ובהיתי בתקרה. זה היה יום רגיל באמצע שבוע, בתחילת יולי. החופש התחיל לא מזמן, וסיימתי את כל הבגרויות שלי לשנה חוץ מכמה מועדי ב׳, כך שהיה לי יותר מדי זמן פנוי; רוב החברות שלי טסו לחו״ל ויחזרו רק באוגוסט, וכשלא מלצרתי הייתי תקועה בבית בלי שום בידור. טובנו. אוליאניאאונן? חשבתי, אבל מיד ביטלתי את האופציה. עשיתי את זה יותר מדי בזמן האחרון, זה כבר לא בריא. המחשב שלי נפתח כבר אוטומטית על פורנו. אולי כדאי שאני אמצא מישהי לקיץ. כמעט צחקתי על עצמי בקול. ידעתי שזה לא יקרה.
אחרי עוד משהו כמו עשרים דקות של שעמום, הטלפון שלי צלצל. אח שלי. ״מה קורה?״ ״רון באה״ ״רון?!״ ״כן, אני עדיין בעבודה, אז היא תגיע קצת לפני.״ ״חשבתי שאתם לא מסתובבים כי היא נפרדה מאיתן בשביל רועי?״ ״ניתקתי קשר עם איתן לפני עידנים, והיא ורועי נפרדו״ ״אה״ ״מה זה משנה לך? רק התקשרתי לוודא שאת בבית ושתפתחי לה את הדלת. ייקח לי שעה וקצת ולסיים ולהגיע״ ״טוב״ ״טוב״ ״ביי״ ניתקתי את השיחה, ושמתי לב שהדופק שלי מתחיל לעלות. רון? רון באה? סתומה אמרתי לעצמי מהאתמתרגשת? זהנגמרבינכןממזמן. קשהלקרואלזה״נגמר״אפילו. זהלאהיהמשהומוגדר. הפסקנועםזהלפנייותרמחצישנה. וחוץמזה, בטחישלהאיזהחברחדש. אלתעליציפיות.
ולמרות זאת, פתאום נהייתי מודעת מאוד לעצמי עם הגופייה פיג׳מה הדקה בדוגמת הלו קיטי והמכנס הקצרצר התואם שלא השאירו הרבה מקום לדמיון. לא שהיא הייתה ממש צריכה לדמיין משהו -היא כבר ראתה הכל, אבל השיער שלי היה נראה כאילו כמה גוזלים גרו בו. ולא הייתי מאופרת, ולא לבשתי חזיה, ו-
טוקטוקטוק
שיט
••• זה בערך מה שהיא לובשת כאן למתעניינות (בלי הסרט);
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
