כאשר פתחתי את דלת ביתי נכנסתי לתוך הדירה והבית היה חשוך אך לפתע שמעתי קול "שלום לך אביטל"
הקול הזה מוכר לי.
אויי לא זה לא קורה לי עכשיו!!!
ליבי התחיל לדפוק בעוצמה רבה...
הלכתי למתג האור והדלקתי אותו ...
אך במהירות התגעגעתי לחושך להעיף את הפרצופים הזועמים מול עיניי
"א-אמא א-אבא מ-ה אתם ...?"אמרתי בלחש ובגמגום
"השאלה היא מה את עושה פה ולא במיטה בחדרך..?"אמא שלי ענתה...
אבל היא לא זאת שאני מודאגת מימנה...
בכל מקום יש את השוטר הטוב והשוטר הרע
כמו ההורה המרחם וההורה הצעקן..
אבל בשביל כל ילד ההורה הצעקן נהפך לרשע...
למפלצת שלא אוהב את הילדים שלה..
זה בוודאי לא נכון,כי עמוק בפנים אני יודעת שההורה ה"רשע" כן אוהב את ילדו,אך הוא צועק למטרות חינוך..
אך מה שההורה ה"רשע"לא מבין זה שאולי הילד כן יהיה מחונך..אבל מה זה שווה אם הוא ישנא את ההורה לאחר מכן?
עם חשבתם שאמא שלי היא ההורה הרשע שלי
אז בוודאות .....טעיתם!
עוד לא הכרתם את אבא שלי...ועדיף שגם לא תכירו
"הייתי אצל חברה"עניתי בחשש
"בלבוש כזה..?"אבי שאל
אוי לא אלוהים בבקשה תעזור לי!בבקשה...
כשאומרים בנאדם עם מזג חם זה כלום לאומת אבא שלי
אצלו זה מזג רותח.
שתקתי....לא ידעתי מה לענות
"למה את לבושה כמו זונה?"המשיך לשאול
"אני לא-"התחלתי להגיד אך הוא קטע את דבריי, מה זונה בלבוש שלי לעזעזל???
"מראה את הגוף שלך לכל העולם!"התחיל לומר יותר בקול, מה הקשר!!!
"איפה היית אביטל?"שאל שוב הפעם בחוזקה
אך אני שתקתי...לא יכולתי להוציא מילה מפי ,זה תמיד קורה לי איתו...העיניים שלו נהפכות לגדולות ושחורות מפחידות מדי מלהסתכל עליהם..לפתע הריצפה נראת כל כך מעניינת שבא לי להיבלע לתוכה ולא לחזור.
"תענייי כשאני שואללל אותך משהווו חתיכת מפגגררתתתת!!"צעק בחוזקה והתחיל ללכת לכיווני בצורה מאיימת
ואני התחלתי ללכת לאחור נדפקת קלות בקיר הקר שמאחוריי
"א-אני..."
"איפההה היייתתתת?????"צעעקקקק
ועיניי התחילו לראות במטושטש מהדמעות שמאיימות לצאת בכל רגע

YOU ARE READING
our new life
Romanceאם אתה מחפש מישהו שישנה לך את החיים תסתכל במראה הוא נמצא ממש שם. תכירו את אביטל, שונאת את החיים שלה תמיד שופטת את עצמה יותר מאחרים היא מתביישת להודות בכל כך הרבה דברים שיש בה מבקשת כל יום שמשהו ישנה לה את החיים! נמעס כבר מהשיגרה המשעממת "למה רק...