תקתוק קטן
רשרוש מוזר
רעשים לא ברורים מתנגנים באוזני כאשר אני בסך הכול מנסה להמשיך לממש את שנתי...
עיניי הסגורות מתעצלות להיפתח בכדי לבדוק מה מקור הרעש המעצבן!
נוו תפתחי כבר את העיניים אביטל
שכנעתי את עצמי .
למה הבוקר הגיע כל כך מהר?
רגע זה בוקר בכלל?
נלחמתי בהפעפיי שיפתחו רק לרגע קטנטן.
פתחתי סוף כל סוף את עיניי המותשות
אך הדבר היחיד שראיתי היה החושך
התעוורתי?
תזוזה קלה חלפה בחדרי
הזזתי את ראשי במהירות כאילו והייתי ערפד.
ושוב אותו רישרוש מפחיד ומציק התנגן ליד אוזניי..
אולי הרוח מזיזה איזה משהו..
נכון?
התיישבתי על מיטתי מנסה לראות משהו בחושך המעוור שאני שוראת בו..
הרעש חזר על עצמו
זה נשמע כל כך קרוב שזה מתחיל להפחיד!
"יש פה מישהו? "לחשתי...בתקווה לצאת מטומטמת ולחזור לישון.
אך עם המזל הרב שיש לי.... למה שאביטל תחזור לישון ?
הרעש הדפוק הזה נשמע שוב
"מי זה?"לחשתי בקול יותר חזק ונעמדתי עצבנית
ולפני שהספקתי לזוז צעידה קטנה עם רגליי
יד גדולה חסמה את פי
בזמן שאני צורחת את צעקת חיי.
"ששששש" הקול לחש
קול מוכר ביותר
אך מרוב הלחץ לא הצלחתי לזהות את הקול.
סובבתי באטיות את ראשי
ועיניי נפערו כשראו את אותו בן אדם
היד הגדולה נרפתה מפניי
ולא הצלחתי לעצור את המילים לצאת מפי
"בבקשה שתגיד לי שזה לא אתה ש-ו-ב "
אמרתי מייואשת ולא מאמינה.
YOU ARE READING
our new life
Romanceאם אתה מחפש מישהו שישנה לך את החיים תסתכל במראה הוא נמצא ממש שם. תכירו את אביטל, שונאת את החיים שלה תמיד שופטת את עצמה יותר מאחרים היא מתביישת להודות בכל כך הרבה דברים שיש בה מבקשת כל יום שמשהו ישנה לה את החיים! נמעס כבר מהשיגרה המשעממת "למה רק...
