המסיבה (פרק 3)

19 2 4
                                    

עידו:

הגעתי למסיבה והיא הייתה נראת פצצה ידעתי שכולם הולכים לעוף עליה 

"היי אחי ראיתי מה קרה היום בינך לבין היודניקית הזאת"

"לא קרה שום דבר בסך הכל לא אהבתי את איך שדיברת עליי ועליה"

אמרתי לו

"אתה יודע שאם יקרה משהו בינך לבינה זה יסבך אותך ביחד עם גלי"

אני כבר הבנתי לאן הוא חותר ועזבתי את זה

"אני לא יסתבך בכלום היא בכלל לא הטעם שלי אל תעשה עניין"

חיכיתי שגלי תבוא ופתאום ראיתי אותה נכנסה לה בדלת הבית של ירון עם חולצה מקופלת לתוך החזיה גינס שחור צמוד שהראה לי את כל הישבן שלה ורציתי לנגוס בו כמו תפוח 

"היי מאמי מה אתה חושב אני נראת טוב"

היא שאלה אותי והשבתי לה

"את נראת סקסית להפליא"

כעבור 10 דקות הגיעו עוד למסיבה אז הלכתי בסיבובים לחפש אחר ירון לבדוק אם הוא צריך עזרה.

שירה:

"שירה אני חושבת שהמקום נמצא כאן"

לירון אמרה

ירדנו מהמכונית לירון אמרה תודה רבה על הנסיעה ואני הלכתי לכיוון אמא שלי והיא נתנה לי נשיקה חמה על הלחיי ואמרה

"טוב מותק תהני תעמדי איתי על קשר מה קורה אחרי המסיבה ואחזיר אותך אוהבת"

נכנסתי עם לירון לכיוון דלת הבית של ירון ושם ראינו את דניאל הוא לבש חולצה לבנה שהייתה עליו די גדולה וגינס כחול כהה שישב עליו נדיר הוא היה נראה כמו הדיסקו של המסיבה

"שלום לירון ומישהי שאני לא מכיר"

הוא אמר לי

"אתה באמת לא מזהה אותי וואלה צודק אני לא מזהה את עצמי הכל עבודה מדהימה של לירון"

חייכתי חיוך קטן ללירון והיא החזירה לי חיוך ושמה את ידה על כתפי

"זה באמת כלום הכל זה את באמת את נראה מדהים שירה"

"די יאללה מספיק לפטפט צריך להתחיל לחגוג"

הוא אמר שהתחילו השירים בפול ווליום ומשך את ידי ואת ידה של לירון לרחבה והתחלנו לרקוד 

ראיתי בצד את עידו והחלטתי לגשת אליו

"שלום לך מישהי יפה שאני לא מכירה"

הוא הרגע קרא לי יפה!!!

"זאת אני שירה ותודה על המחמאה" 

"וואי לא זיהיתי אותך את נראת טוב אז מה נהנית מהמסיבה?"

הוא שאל

"כן המוזיקה טובה ויש אווירה נחמדה ממש תודה שאמרת לי לבוא"

"בכיף"

פתאום התחיל השיר האהוב עליי של טיילור ולקחתי את ידו לרחבה והתחלנו לרקוד 

לאחר שהסתיים השיר הכיס במכנס שלי רטט הבנתי שזה הטלפון הוצאתי אותו והצמדתי לאוזני זה היה אבא

"היי מתוקה איפה את אנחנו צריכים לדבר"

הוא אמר בקול עצוב דרך הטלפון

"אני במסיבת תחילת שנה זה משהו דחוף קרה משהו"

שאלתי את אבי בפליאה הוא היה נשמע כל כך עצוב שחשבתי שקרה משהו נורא

"אני ואמא עוזבים את הארץ לתקופה בעקבות עניין חשוב בעבודה אם תצטרכי משהו אנחנו זמינים לטלפון"

אני השתתקתי לרגע ששמעתי את דבריו

"אתה בטוח שאתם חייבים אין משהו אחר שאפשר לעשות אתם לא יכולים לעזוב אותי זה השנה הראשונה שלי בתיכון אני צריכה אותכם לידי בזה"

"אני מצטער חמודה זה פגישה חשובה אנחנו מבטיחים להיות עם אוזן קשבת לצרכים שלך נדבר על זה עוד שתחזרי"

אמרתי טוב וניתקתי את השיחה ולפתע יד גדולה נגעה בגבי..




אנחנו רק ידידיםWhere stories live. Discover now