Mad World - Niall Horan {Hebrew}

פרק 5 - השומרים שלי

ניפגש היום בפארק ב8. בלי איחורים.
קראתי את מה שהיה כתוב במכתב.
אני מנחשת שאין לי ברירה, כי אם לא הוא יהרוג את המשפחה שלי או משהו כזה, לא?

השעה 08:02, איחרתי בכוונה "מתגרה במזל שלי".
לא היה שם אף אחד, כנראה שאיחרתי את המועד. "אוף." אמרתי לעצמי בשקט וצחקתי.
וברור שזה לא יעבור בלי שמישהו יגע לי ביד וימשוך אותה לכיוון האוטו.
אני יודעת שאני תמיד אדישה לגבי הכל. אבל אני מרגישה שאין טעם בכלום, תמיד הכל מרגיש כל כך ריק וחסר משמעות.
זה היה הבחור המתולתל, "היי מישהו שהרס את החבר שלי". זרקתי לעברו.
"את אף פעם לא הכרת אותו באמת, איך את יכולה להחליט שהרסתי אותו?" הוא אמר וקרץ. לא הגבתי.
יצאתי מהאוטו והוא לא עצר אותי. לזה לא ציפיתי.
נעלבתי אם להגיד את האמת.
אני באמת לא מבינה למה הוא קרא לי לפה אם לא עשינו שום דבר, יכולתי להמשיך לישון!
הרגשתי רטט במכנסי הגינס הקרועים שלי, שוב מספר חסום "מה אתה רוצה ילד?" אמרתי בטון מעצבן.
״אנחנו שומרים עלייך." קול שונה ממה שהכרתי נשמע דרך הטלפון.
״לא מצחיק ילד" ו.....הוא ניתק כבר מזמן.
פשוט חזרתי לישון בלי לעשות כלום, רואה את אמא שלי שוב יושבת בחדר וצופה בטלוויזיה. "ביי אליס." זרקתי לעברה ונופפתי לה ביד לכיוון הדלת.
היא קמה והלכה לסלון, "קוראים לי אמא." היא צעקה משם. "חבל שאת לא מתנהגת כמו אחת כזו" מילמלתי לעצמי.
---------
בוקר יום שני

קמתי לעבר הארון לבחור בגדים ליום האחרון של השנה הזאת, סוף סוף מסיימת אותה. לא יזיק לי קצת חופש.

בזמן שלבשתי את החזייה והחולצה, הסתכלתי לעבר החלון וראיתי את אותה מכונית שהוכנסתי לתוכה בכוח אתמול בערב. נבהלתי וסגרתי את החלון במהירות, נשענת עליו ומתנשפת. חושבת מה הוא עושה שם.
סיימתי את כל מה שאני עושה בבוקר, מסתכלת מהחלון לבדוק שהוא עוד שם ויורדת במדרגות במהירות רצה לעבר הרכב שלו. "מה פאקינג נראה לך שאתה עושה ילד????" צעקתי לעבר פתח החלון הקטן שכמעט והיה סגור. "בודק שאת לא משתרללת בזמן שאת עם ג׳סטין" הוא אמר בחוצפה, "אז אתה אומר שיש לי סיבה להשתרלל?" התחכמתי. "תסתמי ותלכי לבית ספר",
"טיפש! אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך!" צעקתי לעברו בזמן שהוא סגר את החלונות והתניע את הרכב.
״הארולד." הוא אמר וגיחכתי לאור השם המצחיק שלו.
הוא נסע.
כבר 08:34 , אני מאחרת בטירוף, התקשרתי לברנדון כי הוא תמיד מאחר וביקשתי ממנו טרמפ. בדרך, סיפרתי לו כל מה שעובר עליי.
"וואו, את חתיכת ילדה מוזרה" הוא אמר וצחקתי,
"בואי נבריז מפסיכולוגיה, זה לא חשוב." הסכמתי.
הלכו לעבר הספסלים בבית הספר והתיישבנו על אחד מהם, מדברים, מדברים, מדברים... בסופו של דבר הגעתי למצב שהראש שלי נשכב על הירך שלו, ושתינו מסתכלים אחד לשני בעיניים, הוא רכן קדימה בשביל להזיז לי שיערה מהפנים. ניצלתי את ההזדמנות שלי כדי להתקרב אליו, היו כמה שניות של מבוכה, והחלטתי לשבור אותה עם נשיקה ארוכה. בזמן הנשיקה חשבתי על זה שלא שמעתי הרבה זמן מג׳סטין. התנתקתי מהנשיקה ואמרתי במהירות "זהו, אני הולכת לסיים את זה." רצתי לעבר הכיתה שלו, נתקלת בו ומושכת אותו אל מחוץ לכיתה.
"ג׳סטין, זה נגמר. השתנת, אתה לא אותו הגבר שהתאהבתי בו, אני מרגישה ש.." , הוא קטע אותי בכך שנתן לי סטירה. הייתי בהלם לדקה שלמה, מסתכלת עליו בעיניים שעומדות להתפוצץ מכמות הדמעות שאני מחזיקה. "סליחה בייב, אני לא התכוונתי.."
" אני לא הפאקינג ׳בייב׳ שלך. " אמרתי בעצבים.
"זה לא הופך אותך לגבר, תמשיך לשתות, תמשיך להשתכר, תמשיך להכות נשים, תמשיך להתנהג כמו חתיכת סמרטוט מסריח. אתה פשוט בן זונה. ״ הסתובבתי, הולכת, עדיין מחזיקה את הדמעות.
" הו, זה לא נגמר." שמעתי אותו.
" זה כן." מילמלתי.

(ועוד משהו, תגיבו מה אתן חושבות שיקרה, איך אתן מדמיינות את ניקול, קלי, ג׳סטין, אליס ברנדון וכולם! זה ממש עוזר לי וגם כיף לי לראות מה אתן חושבות, אם למישהי יהיה רעיון מאוד טוב יכול להיות שזה יהיה המשך הפרק!! 💜)

תגיבו מלא מלא כי פינקתי אותכם בשני פרקים היום 😊😊❤️❤️
לכל הבנות שמגיבות, זה נורא נורא חשוב לי ואתן תמיד נותנות לי מוטיבציה להמשיך לכתוב ואני חושבת שזה כל הכיף כאן אז ממש ממש תודה לכן, אוהבת מלא❤️❤️❤️