הבחור שחטף את הלב שלי

פרק 5 פגישה ראשונה

אח של לוסי, מריו לקח אותנו למועדון כלשהו בשם קוסמיקו.

הוא לא יוכל להשתכר כדי לקחת אותנו חזרה הביתה.
קבענו שאם מישהי רוצה לחזור אז שפשוט תודיעה למריו והוא ייקח אותה.

הגענו למועדון שהיה ממש גדול.

חיכינו בתור שהיה מאוד ארוך.
"קים, לא כדי שתחשפי את הקעקוע שלך ואז כולם ישקשקו וכול זה ואז נהיה ראשונים בתור?" שאלה לוסי.

לכול מאפיה יש סמל משלה, לנו זה נחש אשר נכרך סביב עץ ותפוח בפיו.
" קימי?" נגעה לוסי בכתף שלי.
צחקקתי. "לוסי את יודעת שאבא שלי לא איפשר לי להגיעה לכאן נכון? אז אם נחשוף שאני מהמאפיה אבא שלי ידע על זה מיד והינה הלך הערב."
היא התנשפה. " נכון נכון שכחתי"
חיכינו עד שהתור שלנו הגיעה ונכסנו.

וואו. המקום היה ענקי.
"תקשיבו, הקומה הראשונה היא רחבת הריקודים. יש פה גם בר קטן כי הגדול עם המבחר המלא של המשקאות הוא למלא בקומה השנייה" אמר מריו. "הקומה השלישית היא קומה... אסורה אוקיי?" לוסי ואני הינהנו.
" אז הקומה השנייה והראשונה מותרות. אם אתן רוצות יש פה גם כיסאות אם התעייפתן או משהו ובקומה השנייה יש גם כיסאות נוחים יותר לישיבה. זהו."

נפרדנו ממריו שהלך לחברים שלו והתקדמנו לרחבת הריקודים.

" רוצה משהו לשתות?" שאלה לוסי.

"לא תודה" עניתי.
היא השתעלה.
"לוסי?"
"יש סיכויי ש... את יודעת..." היא הצביעה עם ראשה לכיוון הבר הקטן, שם עמד בחור בלונדיני.
הייתי צריכה לדעת שזה מה שיקרה. "כן ברור, לכי." היא קפצה עליי בחיבוק "תודה קימי" והלכה.

נשארתי לבד, ליד הכנסה למועדון בלי לדעת מה אני עושה עכשיו.

זאת לא פעם ראשונה שלי במועדונים, זאת כבר הפעם השלישית שלי סך הכול. פשוט ברגיל זה אני, השומר האישי שלי, ג'יימי, או אבא שלי או מישהו אחר בסגנון.

אמרתי לעצמי שאני חייבת להשתחרר קצת כי אחרי הכול זה יומיים לפני החתונה..
כעסתי על החלק הזה. במיוחד בגלל שאפילו יומיים לפני החתונה ועדיין לא פגשתי את "בעלי".

אין לי שמץ מי הוא חוץ מזה שקוראים לו סאשה, הוא בן 25 והבן של בוס המאפיה הרוסית.

דיי לחשוב על זה, פקדתי על עצמי, זה לא עוזר לך עכשיו במשהו.

החלטתי ללכת לרקוד קצת ברחבת הריקודים ולהשתחרר.

רקדתי, לא שמה לב לזמן שעובר עד שלפתע אני מרגישה ידים גדולות שעוטפות אותי במותניים.
הסתובבתי, רואה בן אדם גדול ומסריח שנצמד אליי.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" ניסיתי להשתחרר אבל הוא החזיק בי חזק בין ידיו.

"למה? דווקא ממש כייף לי."

נלחצתי טיפה. מה אני עושה?
ניסיתי להשתחרר שוב מידיו אך לשווא.