נקודת מבט: קיילי
כשהושטתי יד למשקה מישהו עצר אותי.
"מה-?"
אותו הבחור ממקודם שעמד והסתכל עליי מהקומה השנייה עצר אותי מלקחת את המשקה.
"תן לה משהו חזק יותר" אמר בקול מפחיד והברמן הסתכל עליי לרגע.
"עכשיו" הוא מתנהג מוזר.
הוא הסתלק וחזר עם משקה.
הוא הגיש לי אותו ואני עדיין עם עיינים פעורות מסתכלת עליו.
הוא הסתכל עליי "שתי, אני חושב שלא תירצי לזכור משהו מהמפגש הקטן שלך עם הבחור ממקודם" אמר לי.
הסתכלתי לבדוק אם לוסי או מריו בסביבה. לא ראיתי אותם.
הסתכלתי עליו, תוהה מה הוא רוצה ממני.
הוא הסתכל עליי ואז ביקש מהברמן גם משקה.
"את בסדר?" אמר לאחר ששתה קצת מכוסו.
"אממ כן.." היססתי.
"את לא שותה" שאל וקבע ביחד.
"אני כן שותה." התעצבנתי ושתיתי את כול תכולת הכוס.
הטלפון שלו רטט.
הוא סימן לי שניה לחכות לו והלך.
הסתכלתי בכיוון שהלך אליו, צופה איך הוא מתרחק.
מה זה היה? שאלתי את עצמי.
בזמן שדיבר בטלפון השתעשעתי בשפת הכוס ובדרך חושבת על הבחור המסתורי.
לא דיברתי כמעט בכלל. אני לא רוצה לדמיין איך זה ניראה מהצד.
בחורה שבוהה בבחור שניראה נינוח למדי ולא אומרת מילה בזמן שהוא מנסה לפתח שיחה.
מביכה
לא ראיתי שהוא חזר עד שאמר לי " הי, יש סיכוי את רק מלווה אותי לרכב?" הסתכלתי עליו.
לא יזיק לי לשחרר טיפה מהסגירות שלי.
"בטח, למה לא."
הוא חייך ואני קמתי והתחלתי ללכת אתו החוצה.
עברנו בדלת והוא התחיל להגביר את קצב הליכתו לכמעט ריצה.
הלכנו חמש דקות ושאלתי את עצמי למה הוא פשוט לא הכנה את הרכב קרוב יותר, הרי היה לו מלא מקום לחנות.
הוא עצר ליד רכב בצבע שחור ובסביבתו חנו עוד כמה רכבים מסוגו.
לפתע הוא עצר כשדלת הרכב פתוחה. "תודה" הוא אמר.
"אין בעד מה" התכוונתי ללכת אבל הוא קרא לי בשמי. איך הוא יודע את השם שלי?
"את רוצה שאני אסיעה אותך לבית שלך?"
"לא תודה, אני בסדר." אמרתי לו והוא הסתכל עליי במבט...מוזר.
לאחר כמה שניות שנדמו לי כנצח פתח את פיו " את בטוחה שלא?" שאל "אין לי שום עניין לעשות לך כלום." אמר.
בכלל לא מחשיד יותר. גיחכתי.
הוא יצא מהרכב והתקדם לכיווני "באמת שניסיתי, אבל... כנראה שזה לא עובד לי בכלל" החיוך הקטן שהיה לו המחק בבת אחת. שיט "כנראה שנצטרך להפעיל טיפה יותר כוח." הוא חייך אבל עכשיו החיוך שלו לא היה יפה בכלל. שיט. "כנסי- עכשיו- לרכב," שיט שיט שיטט.
הסתכלתי לתוך עיניו פעם אחת אחרונה והתחלתי לרוץ. זה לא קורה לי, זה לא קורה לי!
הפניתי את מבטי לאחור. הוא עמד שם וזרועותיו שלובות על חזו.
רצתי במהירות אבל לפתע התחלתי להרגיש חולשה. התחלתי להאט את הקצב, לא מתוך רצון, ולהתנשף ונפלתי על הרצפה.
הסתכלתי לאחור, רואה אותו מתחיל ללכת ברוגע, שיט.
התחלתי להיחנק ורצון אדיר לישון הזדחל אליי.
הוא הגיעה.
"לא נכנסת לרכב חתולה " חתולה. כשהוא אמר את זה הרגשתי שהסחרחורת מתגברת. "למה לא נכנסת לרכב?" שאל, אבל לא חיכה לתשובה. " היית צריכה להיכנס לאוטו. אם היית נכנסת כול המצב...הלא נעים הזה לא היה קורה." גיחך "מרגישה עייפה? ובכן זה לקח לחיים" הוא התכופף על בירכיו לגובה העיניים שלי "לא לוקחים שתיה מזרים." שיט שיט שיטטט... הוא בטח הכניס לי לשתייה מהבר סם הרדמה!
נלחמתי בהרגשה החזקה שצעקה לי לישון. אין סיכוי שאני נשברת! הוא כנראה שם לב שאני מנסה להילחם בסם וצקצק. "לא חתולונת, את צריכה לישון." הוא הוציא מכיסו מין מכשיר מוזר וקטן ולחץ על הכפתור באמצה, תוך כדי ממלמל 'זה לוקח יותר מידי זמן'.
הכפתור צפצף כשתי שניות ואז כבה.
"עוד חצי דקה הכול יהיה בסדר." לא הצלחתי לקום והדבר האחרון שנישאר לי לעשות זה... לצרוח? צעקתי את השם של מריו ולוסי "שתקי כבר, אף אחד לא שומע אותך. אנחנו רחוקים מידי." לא הקשבתי לו והמשכתי ליצרוח. הכוח שלי כבר נגמר מהצרחות.
לאט לאט אני כבר מחלישה את החוזק מחולשתי אבל כשאני רואה בן אדם נוסף עם מדים שחורים כמו של...מי שלידי, אני ממשיכה לצעוק. "לקח לך זמן." האיש שהיה איתי מהתחלה אומר והאיש השני בא להגיב אבל הראשון עוצר אותו.
"יש לך את הסם?" מה? לא! שיט! האיש השני הנהן והושיט לו בקבוקון ומפית מבד לבן.
איש מספר אחד הניח את המפית הלבנה על הבקבוקון והטה אותו למטה. הוא הסתכל עליי גיחך וקירב אותו לאפי. הפסקתי לנשום אבל כשהתקרב אליי עוד בפתאומיות נבהלתי ונשמתי את הסם
"לילה טוב חתולה."
שיט.
עוד פרקקק😁
אני יודעת שיוצא רק אחרי הרבה זמן ואני אשתדל יותר.❤️🩹
תגיבו ותתני כוכב.⭐💬
אוהבת🤓😍
YOU ARE READING
הבחור שחטף את הלב שלי
Romance"מה אתה רוצה ממני?" "את תיראי בקרוב." ניקולס: הייתה לי רק משימה אחת. לא הייתי אמור להיכשל בא, ותאמת שהלך לי די טוב... עד רגע מסוים. לא ציפתי שאני יתאהב בחטופה שלי, בבת של האויב שלי. אבל זה מה שקרה. קיילי: הייתי הבת של הקאפו של ספרד. ותאמת שהיו לי ח...
